בש"פ 412/11 מדינת ישראל נ. פלוני

לפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 28.1.2011 או עד למתן פסק דין בת"פ 482/09 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם, וכן מונח לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (מ"ת 9868-09, כבוד השופט ר' כרמל ) מיום 6.1.2011, בה הוחלט לדחות את בקשתו של המשיב לשחררו לחלופת מעצר.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב תקף את המתלונן באמצעות סכין תוך שהוא אומר לו שברצונו להורגו. הוא דקר את המתלונן בבטנו וברגלו השמאלית, וכתוצאה מכך הוא נותח בבטנו ונגרמו לו פגיעות באבריו הפנימיים. בעקבות חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה בעניינו של המשיב, וכן לאור העדר חלופת מעצר, הסכים המשיב למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו (ב"ש 9868/09, כבוד השופט ר' כרמל , מיום 19.7.2010).

משפטו של המשיב לא הסתיים לאחר תשעה חודשים, ומעצרו הוארך בהסכמתו על ידי בית משפט זה בתשעים ימים נוספים (בש"פ 6668/10, מיום 14.9.2010). הבקשה השנייה להארכת המעצר מעבר לתשעת החודשים הוגשה לאחר שנציגי המבקשת לא התייצבו להשמעת הסיכומים בתיק, ביום 19.12.2010, ככל הנראה בעקבות שביתת הפרקליטים. על כן הורה חברי השופט א' גרוניס לבחון אפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר, וזאת תוך 15

ימים על ידי בית המשפט המחוזי. על כן מעצרו הוארך בשלושים ימים נוספים בלבד (בש"פ 9325/10, מיום 21.12.2010).

בעקבות החלטה זו הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי, ובה עתר כי בית המשפט יורה לשחררו תוך התחייבות כי הוא יתאשפז מרצון בבית חולים פסיכיאטרי. ביום 6.1.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי העבירות המיוחסות למשיב הינן חמורות ותוצאותיהן קשות ואין בחלופה שהוצעה כדי להפיג את המסוכנות הטמונה במשיב. עוד נקבע כי לאור העובדה שהתיק קבוע לסיכומים ביום 7.2.2011, וכי השאלה העיקרית שעומדת להכרעה היא שאלת כשרותו הנפשית של המשיב אין מקום בשלב זה בו התיק עומד לפני סיומו לשחררו לחלופת מעצר, בייחוד מקום בו קיימת בקשה להקדמת מועד שמיעת הסיכומים. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי שירות בתי הסוהר יבדוק את מצבו הנפשי של המשיב ויבחן האם יש מקום לאשפוז במב"ן.

על החלטה זו הגיש המשיב את ערר שבפני, וטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא קיים את הוראותיו של בית משפט זה, ועל אף ההוראה לבחון את שחרורו, הוא דחה את בקשתו ללא הצדק סביר, וללא בחינה מהותית של חלופת המעצר אשר הוצעה על ידו. עוד נטען על ידו כי לאור חוות הדעת הרפואיות שהוצגו קיים סיכוי גבוה כי הוא יזוכה, ועל כן אין זה ראוי בשלב זה להאריך את מעצרו, וזאת בשים לב לתקופה הארוכה בו הוא מצוי במעצר, בייחוד מקום בו מוצעת חלופת מעצר ממשית שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנטענת.

המבקשת טוענת כי אין מקום לקבל את בקשתו של המשיב, בייחוד לאור העובדה כי ההליך עומד בפני סיומו בזמן הקרוב. כמו כן, לטענתה חלופת המעצר המוצעת, בדמות אשפוז מרצון במחלקה פסיכיאטרית, אינה יכולה להפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. אשר על כן, עותרת המבקשת להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובערר ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, ודין הערר להידחות.

במקרה דנן, אכן הוחלט על ידי בית משפט זה, בייחוד על רקע שביתת הפרקליטים, שבית המשפט המחוזי יבחן את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר (בש"פ 9325/10, מיום 21.12.2010). אולם חשוב להדגיש כי בית משפט זה הורה לבחון את האפשרות , אך בפירוש לא הורה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. אכן, בית המשפט המחוזי בחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, בדמות אשפוז מרצון במוסד פסיכיאטרי, אולם החליט שבנסיבות העניין, בייחוד לאור העובדה כי בזמן הקרוב יישמעו הסיכומים בתיק העיקרי, אין מקום לשחררו לחלופה, מה גם שאין בחלופה המוצעת כדי להפיג את מסוכנותו.

גם לטעמי, לאור השלב הדיוני בו מצוי ההליך העיקרי, ולאור העבירות החמורות המיוחסות למשיב, אין מקום בשלב זה לשחררו לחלופת המעצר המוצעת על ידו. אך לצד זאת, אין גם לקבל את הבקשה להארכת המעצר במלואה, וזאת בשים לב לטענות שהועלו על ידי בא כוחו ולשאלת הכשרות הנפשית העומדת במחלוקת. מכאן שראוי להמתין עד שהתמונה בהליך העיקרי תתבהר במקצת, וזאת ככל הנראה יקרה בעתיד הקרוב ביותר.

כמו כן, ולאור המסמכים הרפואיים המצויים בתיק, אני מורה בזאת לשירות בתי הסוהר להחזיק את המשיב בתנאי מעצר במב"ן, וזאת לא יאוחר ממחר , 24.1.2011.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים , החל מיום 28.1.2011 או עד למתן פסק דין בת"פ 482/09 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.