בש"פ 4206/98 פלוני נ. מדינת ישראל

1.העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו בבית המשפט המחוזי בגין שוד מזוין, חבלה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר. המעשים המהווים את העבירות חמורים וקשים הם. העורר יחד עם אחרים תקפו אדם באישון לילה, חתכו בעזרת סכין, חגורת בטן שהיתה על גופו ושדדו ממנו 500$ ו2,200- ש"ח. תוך כדי כך, נפל הנשדד, נפצע וסבל משבר מרוסק בברך. הוא אושפז ונותח.

2.בערכאה ראשונה התמקדו הצדדים בטענותיהם, בחלופת מעצר בלבד. כך גם בטיעונם בעל פה בבית משפט זה. בכתב הערר לעומת זאת, הועלו טענות להעדר קיומן של ראיות לכאורה, אלא שהסניגור המלומד צמצם את טעונו בנושא זה רק

בהקשר לחלופת המעצר, לאמור, שגם אם קיימות ראיות לכאורה המעמידות עילת מעצר עדיין אין הצדקה למעצר בפועל ודי בחלופה.

3.לא אכביר מילים על נושא קיומן של ראיות לכאורה, שכן, ישנן כאלה למכביר ואין ספק כי קמה עילת מעצר וכי המעשים המיוחסים לעורר, מקימים חזקת מסוכנות. אלא שגם אם כך הוא, עדיין יש לשקול חלופת מעצר. השיקולים לעניין חלופת מעצר במקרה דנן, אינם קלי משקל. המערער יליד 1982 היה כבן 16 ביום האירוע. הוא עצור מאז 2.6.98. הוזמן תסקיר מעצר, ממנו עולה כי קצינת המבחן התרשמה ממנו באופן שהביא להמלצה על חלופת מעצר. העורר סיים כיתה י' בבית ספר מקצועי במגמת מיזוג וקירור ונתקל בקושי להתמודד עם רמת הלימודים, אם כי תפקד בקבוצת עבודה ללא בעיות ולשביעות רצון האחראים עליו. מעצרו קטע את לימודיו. לדעתה, מדובר בנער שתפקד ללא בעיות מיוחדות שהתגודד עם בני משפחתו. הקשר עם ההורים היה טוב. אלה מעורבים בחיי ילדיהם ומוכנים לקחת אחריות מלאה על בנם, לפי הוראות בית המשפט. בסופו של דבר, המליצה קצינת המבחן לשחרר את העורר למעצר בית מוחלט ולאפשר לו יציאה לבחינות במהלך תקופת הקיץ.

4.מסתבר, שהתמונה איננה ורודה כפי שהצטיירה מן התסקיר. נגד העורר תלוי ועומד תיק בבית משפט לנוער על התפרצות והוא קבוע לשמיעה בספטמבר. כמו כן, הוגשה נגדו תלונה בגין תקיפה והמשטרה החליטה שלא להעמידו לדין. תקופה קצרה לפני ביצוע העבירה המיוחסת לו, נפתחה חקירה הקשורה ברכב גנוב שננטש ובו היו שלושה בחורים שנמלטו. נמצאו בו טביעות אצבע של העורר.

לאביו הרשעה פלילית מלפני שנים רבות ולפי הטענה, סיפק הוא לעורר אליבי כוזב בהקשר למועד ביצוע העבירה המיוחסת לו. עורר מתכחש לחלוטין להשתתפותו בביצוע העבירות המיוחסות לו.

5.לאחר לבטים לא מועטים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר את שחרור העורר בתנאים, אולם לא באלה שהוצעו על-ידי בא כוחו. מדובר בנער צעיר ביותר, שביצע את אשר מיוחס לו, בחבורה ותחת השפעה הדדית שלילית האופיינית לחבורה מסוג זה ואם כי אין זו מעידתו היחידה של העורר,עדיין מפאת גילו הצעיר לא בהכרח יש בכך כדי להצביע על מסוכנות הטבועה בו לחברה וליחידיה. בשל המעשים שעשה ייענש בבוא העת, לאחר שיוכחו. אולם בשלב זה, אין לנקוט נגדו בצעד הקיצוני ביותר של כליאה מאחורי סורג ובריח אם ניתן להרחיקו מן החברה בדרך פחות דרסטית. ואם ניתן להשיג את תכלית המעצר על ידי חלופה הולמת, יש לעשות כן.

6.א. העורר ישאר ב'מעצר בית' במקום מרוחק ממקום מגוריו, כדי להרחיקו גם מחבריו. הוא יימצא בכתובת שתימסר על ידו לבית המשפט המחוזי בחיפה שיבדוק את התאמת המקום ואת התאמת האנשים המקבלים על עצמם להחזיק בעורר להרחיק אותו מן הרחוב.

ב.העורר יעוכב מלצאת את הארץ.

ג.העורר יפקיד 10,000.- ש"ח במזומן או בערבות בנקאית ו20,000- ש"ח ערבות צד ג' למילוי התנאים.

ד.העורר יתייצב אחת לשבוע ביום ראשון בין השעות 08:00 ל10:00- בבוקר, בתחנת המשטרה הקרובה ביותר.

ה.העורר ימנע מלבוא בקשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם מי מהעדים ולא יורשה לנהל עמם שיחות טלפוניות.

ו.הפרת תנאי מתנאי השחרור תביא לחלוט הפקדון ולממוש הערבות ולמעצרו המיידי.

ז.אשר ליציאה לבחינות - העורר יגיש לבית המשפט המחוזי רשימה של המקצועות בהם עליו להיבחן ומועדיהן ואישור מנהל בית הספר בדבר נכונות בית הספר לאפשר לו להבחן בבחינות ובית המשפט ישקול מתן אפשרות כזו בליווי הולם.