בש"פ 4216/97 בוגקובסקי מרט נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של סחיטה בכוח, פציעה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. לבקשת המדינה נעצר העורר עד תום הליכי המשפט. על החלטה זו הוגש הערר שבפני, ובו מבקש סניגורו של העורר, עורך-הדין יעקב שקלאר, כי אחליט על שחרורו של העורר ממעצר בתנאים מגבילים, ולחלופין, כי אורה על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, שבהתאם להמלצותיו, ישוחרר העורר.

מודעת אני לכך ששירות המבחן מחויב בהגשת תסקיר מעצר על-פי הוראת בית-המשפט, רק החל מיום 1.1.98, יום הכנסו לתוקף של סעיף 5 לחוק סדר-הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון), התשנ"ז1977-.

עם זאת, נוכח העובדה כי המקרה שבפני הינו מקרה חריג ונסיבותיו מיוחדות, מן הראוי הוא ששירות המבחן יתן לבית-המשפט את השירות המבוקש של הכנת תסקיר מעצר.

בענייננו, העורר הינו צעיר שמלאו לו לא מכבר 18 שנים. הוא בן למשפחה נורמטיבית, שעלתה מרוסיה והמונה חמש נפשות. האב הוא מהנדס במקצועו והאם רופאה. על-פי הצהרת האם העורר מתפקד ומשתלב בחיי המשפחה.

ואולם, החל מגיל 13, הסתבך העורר בשורה של עבירות, בעיקר בעבירות אלימות. העבירות, שבגינן הוגשה הבקשה להארכת המעצר - נושא הערר, בוצעו על ידי העורר שעה ששוחרר למעצר בית חלקי, בגין כתב-אישום אחר שהוגש נגדו והמייחס גם הוא לעורר עבירות של אלימות. כיום תלויים ועומדים נגד העורר גם שני תיקים פליליים נוספים.

על פני הדברים, לאור האמור לעיל, נראה כי החלטת בית-המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של העורר עד תום הליכי המשפט, הינה החלטה נכונה. עם זאת, מנגד, יש לשקול שיקולים אחרים שעניינם בכך שהעורר הוא אדם צעיר מאוד, וכי קיים חשש של ממש שיהפך לעבריין אלים יותר בעקבות שהייתו בבית מעצר. כמו-כן, יש לקחת בחשבון את הטובה הצפויה מכך, שאם יודה העורר בביצוע כל העבירות המיוחסות לו, ניתן יהיה לחשוב על עונש שיקומי במקום עונש מאסר. בשלב זה קשה לי להעריך כיצד יתנהג העורר.

השאלה העומדת בפני בערר זה הינה, האם החשש לפגיעה בשלום הציבור מחייב לעצור את העורר עד תום ההליכים, או שמא, נוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, הדרך הראויה היא להפנות את העורר לטיפול שיקומי. לצורך הכרעה בשאלה זו, מן הראוי כי אעיין בתסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם אתן את החלטתי.

על-יסוד האמור לעיל, מתבקש שירות המבחן למבוגרים להגיש תסקיר מעצר בעניינו של העורר בתוך שלושה שבועות מהיום.

המשך הדיון נקבע בפני ליום 14.8.97, שעה 9:00.