בש"פ 4238/07מדינת ישראל נ. פלוני

1.בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. כתב האישום הוגש נגד המשיב ביום 28.11.05, ובשלושת האישומים שבו מיוחסים לו עבירות של מעשה מגונה בקטין בן משפחה, התעללות בקטין על ידי אחראי, הדחה בחקירה, הטרדת עד ושיבוש הליכי משפט. המדינה ביקשה לעוצרו עד תום ההליכים. לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית ותסקיר מעצר, שוחרר המשיב למעצר בית בבית חברו. ערר שהגישה על כך המדינה התקבל, ומשלא נמצאה חלופת מעצר הולמת במסגרת מוסדית מתאימה, נעצר המשיב עד תום ההליכים (בש"פ 139/06 מיום 24.1.06).

חלפו להם תשעת חודשי המעצר, ומעצרו הוארך שלוש פעמים לתקופות של תשעים יום (בש"פ 6499/06 מיום 14.8.06, בש"פ 9281/06 מיום 7.12.06 ובש"פ 1490/07 מיום 19.2.07).

משלא נסתיימו ההליכים גם בפרק זמן זה, פנתה המדינה בבקשה זו שבפני להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. לאור העובדה שבעת הגשת הבקשה המתינו הצדדים למתן החלטת בית המשפט המחוזי לעניין קביעת אחריותו של המשיב בעונשין וכשרותו לעמוד כדין, הוארך מעצרו בהסכמה (ביום 17.5.07) לתקופה של 45 ימים, והדיון לגופה של בקשה נדחה עד למתן אותה החלטה.

ביום 14.6.07 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים ש' טימן, ח' שפירא וש' ברוש), כי המשיב כשיר לעמוד בדין וכי נושא הוא באחריות למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו, וכן ביום 26.6.07 נתחדש הדיון בבקשה זו שבפני.

2.הליכי משפטו של המשיב, העצור מזה כשנה וחצי, מתנהלים לצערנו בקצב שאינו מניח את הדעת. עד למועד הגשת בקשה זו התקיימו בעניינו חמש ישיבות הוכחות בלבד. לאחר מתן ההחלטה מיום 14.6.07 בדבר כשרותו לעמוד בדין ואחריותו בעונשין, נקבעו שלושה מועדי הוכחות נוספים. דא עקא, אחד מהם שהיה קבוע ליום 26.6.07 לא התקיים לאור החלטת בית המשפט בתום ישיבת 24.6.07 לבחון שליחת המשיב לבדיקה פסיכיאטרית נוספת על ידי ועדה של שלושה פסיכיאטרים ולהמתין באותה החלטה עד להחלטת בית משפט זה בעניין המשך הארכת מעצרו של המשיב מעבר לתקופת 45 הימים שנקבעה מלכתחילה (בהסכמת הצדדים).

לאיזון התמונה יש לציין, כי ניהול משפטו של המשיב נתקל בקשיים רבים לאור התנהלותו במשפט, סירובו לשתף פעולה עם הסנגורים השונים שהתמנו לו, התפטרות הסנגורים עקב כך והצורך בבחינות חוזרות ונשנות בדבר מצבו הנפשי וכשרותו לעמוד לדין.

3.עילת מעצרו של המשיב יסודה במסוכנות הנודעת מהאישומים שבכתב האישום. עמד על כך בית משפט זה בהחלטות השונות שניתנו לעניין מעצרו, ולאחרונה בהחלטת כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"פ 1490/07 מיום 19.2.07. עם זאת, חלוף הזמן הנוסף בו מצוי המשיב במעצרו מעלה יותר ויותר את הצורך באיזון מחודש בין רמת מסוכנותו לבין הפגיעה המתמשכת במעצרו. ברור הוא, כי גם בעת עריכת איזון מחודש שכזה יש לתת הדעת – ובהקפדה רבה – לאינטרס הציבורי ולמסוכנות העשויה להוודע לו משחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

המעשים המיוחסים למשיב, והמוכחים לכאורה, מלמדים על מסוכנות הנודעת מצידו כלפי בתו (ילידת 1988) עקב המעשים המגונים ומעשי האלימות שביצע בה במהלך השנים 1994-99. כמו כן, מואשם הוא בהטרדות קשות ובאיומים כלפי בתו ואמה (גרושתו) במהלך שנת 2005 בעקבות התלונות שהוגשו נגדו. חוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו במהלך המשפט, מטעם המאשימה ומטעם ההגנה, מלמדות גם הן לכאורה על סף מסוכנות השולל לעת הזו שחרור לחלופת מעצר שאינה מפוקחת במסגרות מוסדיות מניחות את הדעת. גם סנגוריתו המלומדת של המשיב מסכימה כי לא תסכון בעניינו חלופת מעצר נטולת פיקוח או מסגרת.

בהינתן כל אלה, ובטרם אחליט לגופה של בקשה, אני מורה לשרות המבחן לערוך תסקיר מעצר מדוקדק ובו יבחנו על ידו היתכנותן של חלופות מעצר בעניינו של המשיב.

התסקיר יובא בפני תוך 20 ימים, ולאחר קבלתו אקבע מועד להמשך הדיון.

בשלב זה, וכל עוד לא תינתן החלטה אחרת, יישאר המשיב במעצר.