בש"פ 4245/07 שיבלי (סאמר) חוסין נ. מדינת ישראל

1.

ביום 4.4.07 הוגש כתב אישום נגד העורר בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובו הוא מואשם כי ב-21.2.07, בצוותא עם אחיו כמאל, הצית את מכוניתו של ראש המועצה המקומית חורפיש. על פי הנטען, שני האחים ביצעו מעשה זה בתגובה לסכסוך שפרץ בין ראש המועצה לבין אביהם, על רקע תפקידו של האחרון כאחראי על מחלקת החינוך במועצה המקומית ולאחר שהעורר ואחיו קשרו קשר לבצע את אותה ההצתה.

בשל מעשיו אלה מיוחסות לעורר בכתב האישום עבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, וקשירת קשר לפשע. יצויין, כי נגד אחיו של העורר, כמאל, הוגש כתב אישום נפרד בשל אותן העבירות.

במקביל להגשת כתבי האישום ביקשה המדינה את בית המשפט קמא לעצור את העורר ואחיו עד לתום ההליכים נגדם, וביום 25.4.07, לאחר שדן בשתי הבקשות במאוחד, נעתר בית המשפט קמא לבקשות והורה על מעצרם עד תום ההליכים.

בפני עררו של העורר כנגד ההחלטה האמורה.

2.

בהודעת הערר משיג העורר כנגד קביעות בית המשפט קמא לעניין קיומן של ראיות לכאורה וכנגד הימנעות בית המשפט קמא מבחינת חלופת מעצר, תוך קביעתו כי לא תסכון לעורר חלופת מעצר באשר היא.

במהלך הדיון בערר חזר בו למעשה בא כוח העורר מטענותיו לעניין קיומן של ראיות לכאורה, וייחד טענותיו לעניין הימנעות בית המשפט קמא מבחינת חלופת מעצר. לאחר עיון בעיקרי חומר החקירה שהוצגו בפני על ידי המשיבה, מוצא אני כי טוב עשה כך הסניגור, שכן בחומר החקירה ראיות לכאורה כנגד העורר. המדובר בראש וראשונה בדברים שנאמרו על ידי אחיו, כמאל, למדובב ששהה עמו במעצרו, לדברים שנאמרו על ידי אחיו באימרתו, לראשית דברים שנמסרו על ידי אביו בהודעתו ולראיות לכאורה נוספות המפורטות בהחלטת בית המשפט קמא.

3.

אכן, המעשים בהם מואשם העורר מקימים את חזקת מסוכנותו, וממילא את עילת המעצר הקמה בשל כך. יתכן כי אמנם לא תסכון חלופת מעצר לנטרול אותה המסוכנות. אולם, נוכח עברו הכמעט נקי מפלילים ולאור דברי הסנגור בדבר קיומן של חלופות מעצר אפשרויות במקומות המרוחקים משמעותית מאזור מגורי העורר, מן הראוי הוא כי יערך בעניינו תסקיר מעצר אשר יובא בפני בית המשפט קמא. לאחר קבלת התסקיר יבחן בית המשפט את חלופת המעצר שתוצע בפניו על ידי העורר, על מרכיבי ריחוק המקום והפיקוח ההדוק שיכללו בה, וימצא אם יהיה בה להשיג את מטרת המעצר אם לאו.

4.

אני מורה איפוא על החזרת הדיון לבית המשפט קמא לבחינת היתכנות חלופת מעצר, בהקשר הדברים המפורט לעיל, ומבלי שהדבר יתפרש כהבעת עמדה לגבי היתכנות החלופה שתוצע.

המשיב ישאר במעצרו כל עוד לא תינתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט קמא.