פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4292/06
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
העורר:
שאהר זיתון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.5.06 בב"ש 6404/06
שניתן על-ידי כב' השופט ד' חשין
החלטה
זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד' חשין) לעצור את העורר עד תום ההליכים שמתנהלים נגדו.
כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. לפי העובדות כתב האישום, ביום 20.4.2006 נתפס העורר יחד עם אחר כשברשותם 1,994 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA שהוחבאו ברכב בו נסעו. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. העורר הודה בקיומן של ראיות לכאורה נגדו ובקיומה של עילת מעצר, אך ביקש מבית המשפט המחוזי להורות על קבלת תסקיר מבחן בעניינו ולהשהות את ההחלטה עד לאחר קבלת התסקיר, בטענה שהוא מעוניין להיגמל מסמים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו והורה על מעצרו עד תום ההליכים. בבסיס מסקנתו של בית המשפט עמדה מסוכנותו הרבה של העורר, הנלמדת מהרשעות בעבירות סמים ואלימות, חלקן מהעבר הקרוב, וכן העובדה שלא הובא בפני בית המשפט מידע לפיו המשיב ביקש להתחיל בהליך גמילה מסמים עובר למעצרו. כנגד החלטה זו מופנה הערר שבפני.
העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה נגדו ועל קיומה של עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. אולם, לטענתו, "יש בכוחו לסתור את המסוכנות הסטטוטורית המיוחסת לו". העורר סבור כי בית המשפט המחוזי "לא שקל באהדה, כפי שהוא מצווה לשקול, את עניין החלת חלופת המעצר". מן ראוי היה, לדידו, "לשקול בחיוב להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו... לשם בחינת התאמתו לגמילה במרכז מחוץ לכותלי בית הכלא". מתקן גמילה סגור, כך הוא גורס, עשוי לאיין את מסוכנותו, ובאותה עת לאפשר לו להיגמל מסמים.
המשיבה מצידה סבורה כי בנסיבות המקרה אין כל מקום להורות על קבלת תסקיר בעניינו של העורר, מהטעמים עליהם עמד בית המשפט המחוזי.
דין הערר להידחות. אכן, "כבר נפסק על ידנו לא אחת כי הליכי טיפול וגמילה מקומם בשלב העונש ולא בשלב המעצר ועל כן, שחרור לחלופת מעצר לשם טיפול גמילה ינתן אך במקרים נדירים וחריגים המצדיקים זאת" (ראו: בש"פ 8386/05 יבדייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.9.2005, לא פורסם)). מקרה זה אינו מסוג אותם מקרים חריגים. בעברו הקרוב של העורר מספר הרשעות בעבירות סמים ואלימות. הוא ריצה בשנים האחרונות מספר עונשי מאסר בפועל. הזדמנויות לגמילה מסמים ושיקום בוודאי ניתנו לו, הן בין כתלי הכלא, הן מחוץ להם. עובדות אלה מהוות טעם נוסף לכך שהערכאה הדיונית תכריע בדבר הליך השיקום הראוי לו, במסגרת גזירת עונשו. לפיכך, ולאור המסוכנות הרבה הנלמדת מעברו של העורר, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין כל צורך, בשלב זה, לבחון חלופת מעצר בעניינו, ובכלל זה חלופה של מוסד גמילה מסמים.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ב בסיון תשס"ו (8.6.2006).
ש
ו פ ט