החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4352/07 דוד אדוט נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה ערר על מעצר עד תום ההליכים בעבירות סמים. נקבע כי תמלילי השיחות, שפוענחו בסיוע עד המדינה, ואישור הקונה מבססים ראיות לכאורה. עברו הפלילי של העורר בעבירות סמים מוביל לשלילת חלופת מעצר.

העובדות

כתב אישום נגד העורר ו-14 נאשמים נוספים ייחס לו עסקה אחרת בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, בקשר למכירת 100 כדורי אקסטזי. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים לאחר שמצא ראיות לכאורה ועילת מסוכנות. לעורר עבר פלילי הכולל עבירות סמים ומאסרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימות ראיות לכאורה נגד העורר בעבירות סמים
  2. 2.האם יש מקום להורות על חלופת מעצר חרף עילת המסוכנות ועברו הפלילי של העורר

הלכות

  1. 1

    שפת הקוד בשיחות המוקלטות, שפוענחה בסיוע עד המדינה, מבססת ראיות לכאורה ואינה משתמעת לשני פנים.

    ״"שפת הקוד" בה נעשה שימוש בשיחות אלו, אשר פוענחה בעזרתו של עד המדינה, אינה יכולה להשתמע לשני פנים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עברו הפלילי של העורר בעבירות סמים, בצירוף הראיות לכאורה, מבסס עילת מעצר ומוציא את המקרה מגדר חלופת מעצר.

    ״שוב אין מנוס מן המסקנה כי מקרה זה אינו מתאים לשימוש בחלופת מעצר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • מסוכנות
  • עד המדינה
  • האזנות סתר
  • שפת הקוד
  • חלופת מעצר
  • עברו הפלילי
  • MDMA
  • עשיית עסקה אחרת בסם מסוכן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4352/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

העורר:

דוד אדוט

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על מעצר

תאריך הישיבה:

ז' בסיון התשס"ז

(24.5.07)

בשם העורר:

עו"ד משה מגר

בשם המשיבה:

עו"ד לילך שלום;

עו"ד שירה ליטרסדורף

החלטה

כתב-אישום הכולל 11 אישומים, הוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נגד העורר ו-14 נאשמים נוספים. האישום התשיעי - הרלוונטי לעורר - מייחס לו עבירות של עשיית עסקה אחרת בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 13, 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. בפן העובדתי הניצב בבסיס האישום נטען, כי ביום 30.12.06 פנה נאשם

1

אל העורר ומסר לו כי יפנה אליו קונה, לצורך רכישה של 100 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA

(אקסטזי).

בד בבד עם הגשתו של כתב-האישום, עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים בעילה של מסוכנות. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, לאחר שמצא כי בידי המשיבה ראיות לכאורה. ראיות אלו, כך נקבע, מושתתות בעיקרן על האזנות סתר למכשירי הטלפון של נאשם 1, ועל הודעותיו של עד המדינה פאוזי חמדאן. בהמשך, קבע בית-המשפט כי מסוכנותו של העורר ברורה, בייחוד נוכח עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות סמים.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ובהחלטתו המפורטת של בית-המשפט המחוזי, לא נותר בי ספק כי המשיבה עמדה בחובת ההוכחה המוטלת עליה מכוח סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. על אף ניסיונות בא כוחו המלומד של העורר, אינני סבור כי עלה בידו לשוות נופך תמים לתמלילי השיחות בין העורר לנאשם 1. "שפת הקוד" בה נעשה שימוש בשיחות אלו, אשר פוענחה בעזרתו של עד המדינה, אינה יכולה להשתמע לשני פנים. בין היתר, נשמע העורר אומר בהן כי הוא מנסה "להריץ את זה בתל-אביב", אולם "אנשים לא רוצים לגעת בזה, לא יודע למה, מפחדים". אם לא די בכך, במהלך חקירתו במשטרה, של מי שהיה אמור לרכוש את הסם מהעורר – הוא אישר כי קנה סמים מהעורר (ראו דו"ח התשאול של אברהם לוי מיום 26.2.07).

נוכח האמור, ניתן לקבוע כי בשלב זה של ההליכים נראה כי החשד שדבק בעורר כמי שהיה מעורב בעסקה אסורה בסם, אינו קלוט מן האוויר, ודי בכך כדי לבסס עילת מעצר סטטוטורית. אם תוסיף לכך את עברו הפלילי של העורר, הכולל עבירות אחדות מתחום הסמים המסוכנים, בגינן נשא גם בעונשי מאסר, שוב אין מנוס מן המסקנה כי מקרה זה אינו מתאים לשימוש בחלופת מעצר, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י' בסיוון

התשס"ז (27.05.07).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 6030/07מדינת ישראל נ. שלום אלמליחהחלטה

הלכות

  1. 1שפת הקוד בשיחות המוקלטות, שפוענחה בסיוע עד המדינה, מבססת ראיות לכאורה ואינה משתמעת לשני פנים.
  2. 2עברו הפלילי של העורר בעבירות סמים, בצירוף הראיות לכאורה, מבסס עילת מעצר ומוציא את המקרה מגדר חלופת מעצר.