בש"פ 439/05 סאפי טבאש נ. מדינת ישראל

א.נגד העורר ונגד שני נאשמים נוספים הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה. המשיב נאשם בעברת שוד בנסיבות מחמירות ביחד עם אחד מהנאשמים הנוספים, ושני הנאשמים האחרים נאשמים באישומים נוספים. על פי הנטען בכתב האישום הגיעו העורר והנאשם הנוסף לחנות בחיפה, שם תפס הנאשם הנוסף את המוכר, הצמיד סכין לצווארו והוציא לו פלאפון מכיסו, בעוד העורר מצביע על בליטה מתחת לחולצה ומורה למוכר לא לזוז. לאחר מכן הובילו הנאשם הנוסף והעורר את המוכר לעבר הקופה, הנאשם הנוסף הצמיד סכין לצוארו והורה לו לפתוח את הקופה, ולאחר שנפתחה, גנב הנאשם הנוסף כסף מתוך הקופה, בעוד העורר גונב סיגריות באותה עת. כתוצאה ממעשיהם של הנאשם הנוסף והעורר נפצע המוכר בצווארו ובאפו. בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 9.1.05 (ב"ש 5626/04, כב' השופט כ' סעב) הורה על המשך מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט בחן, בטרם החלטה, חלופת מעצר שהוצעה - ולא קיבל אותה.

ב.בהודעת הערר טוענת בא-כוח העורר כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל ראוי לחוות דעתו של שירות המבחן בתסקיר המעצר, לפיה ראוי לשחרר את העורר לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בפיקוח ארבעה מאחיו, ובניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, יש באפשרותם לפקח בצורה יעילה על ביצועה התקין של חלופת המעצר. כמו כן נטען, כי חלופת המעצר לא נבחנה כראוי, הן על ידי שירות המבחן, אשר בחן לפי הטענה את בית אחיו של העורר במקום את בית אמו, והן על ידי בית המשפט המחוזי, אשר לא אישר לחקור אח נוסף של העורר בנוסף על השניים שנחקרו. בהמשך לכך נטען כי תסקירי המבחן הגיעו לידיעת הסנגורים רק בעת הדיון עצמו, ועל כן לא הגיע אח נוסף לדיון, שכן מלכתחילה לא הוצעה השגחתו כחלופה למעצר, וממילא לא נחקר. בנוסף נטען כי יש להתחשב בחלקו המינורי ביחס של העורר בעבירות שבכתב האישום, בכך שבניגוד לנאשמים הנוספים לא נטען כי הפעיל אלימות במהלך ביצוע העבירה; עוד יש להתחשב בעברו הפלילי הנקי, בעובדה כי הגיע באופן עצמאי לתחנת המשטרה אליה קיבל זימון טלפוני, ושם מסר גרסה מפורטת על חלקו בפרשה, ובכך שהוא עובד ברציפות ואף נטל על עצמו הלוואה כספית לצורך בניית בית לכלתו המיועדת.

ג.בדיון ראשון בפני שבה וקבלה באת כוח העורר על כך שלא נעשתה בבית המשפט קמא הבחנה בין העורר לנאשמים האחרים; העורר לשיטתה היה פסיבי בשוד ונסחף. עוד נמסר, כי זהו מעצרו הראשון של העורר. באת כוח המדינה ציינה כי שוד כפי שנערך מצריך תכנון מוקדם ומצביע על מסוכנות. עם זאת הובעה נכונות לשקול חלופה מרוחקת ושאינה מסורבלת כזו שהוצעה.

ד.בדין שני הועלו על-ידי באת כוח העורר שתי חלופות מעצר נוספות, אצל אחותו הגדולה ובעלה בכפר סלמה ואצל אחות אחרת בכפר ליד טבעון. גם אלה אינן מקובלות על באת כוח המדינה. הוגש מכתב בשבח העורר מאת ראש מועצת כפרו (כעביה) מר יאסר טבאש.

ה.עיינתי בראיות ובתסקיר שירות המבחן, שהמליץ על חלופה. הראיות לכאורה קיימות ואין חולק עליהן. עילת המסוכנות קיימת על פי דין ולא הופרכה כליל, אך כיוון שהמדובר באדם בעל עבר נקי, שיקול שאני רואה כבעל חשיבות רבה, וחלקו - עם כל החומרה שבעבירות לכאורה – היה פחות משל הנאשמים האחרים, סבורני כי יהא מקום לשקול חלופת מעצר, כדי ליתן ביטוי לרצון המחוקק בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. הובהר באוזני העורר כי אם תימצא חלופת מעצר יהא עליו לציית לה ככל משפטה וחוקתה, שאם לא כן יוחזר למעצר.

ו.הדיון מוחזר איפוא לבית המשפט המחוזי בחיפה, שידון בחלופות מעצר וישקלן. עד להכרעה יישאר העורר במעצר.