בש"פ 4413/04 מדינת ישראל נ. סאמר חליל

נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בנצרת בו הואשם בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי המיוחס למשיב בכתב האישום, צורף הוא לרשת הפצת סמים שפעלה במשך תקופה ממושכת להברחת סם מסוג חשיש מתוך הכפר עג'ר אל מחוצה לו, ולמכירתו ללקוחות ישראלים. תפקידו של המשיב היה לסייע בהעברת המכוניות נושאות הסם ללא בדיקה תוך ניצול קשריו עם חיילים, שהיו אמורים לפקח על המעברים. במסגרת תפקידו ברשת מבריחי הסם העביר המשיב בעשר הזדמנויות או יותר תיקים ובהם חשיש בכמות של כ-1200 ק"ג. תמורת פעילותו, שולם למשיב שכר בסכום של 10,000 ש"ח לכל העברה. ובשתי הפעמים האחרונות קיבל 5,000 ש"ח בכל פעם.

עם הגשת כתב האישום, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. ומאז נעצר המשיב טרם הסתיים משפטו ומעצרו הוארך בבית משפט זה פעמיים. בפעם הראשונה הורה השופט י' טירקל על הארכת המעצר ב-90 ימים, ופעם נוספת הוארך מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים בהחלטת השופטת א' חיות. עתה לפניי בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1997.

מתברר כי בתקופת הארכת המעצר נקבעו מספר מועדים לשמיעת ראיות התביעה. מסיבות שונות שחלקן תלויות במשיב ובבא-כוחו, נדחו חלק מהתאריכים אך נתקיימו חמש ישיבות בהן נשמעו ראיות התביעה. במהלך שמיעת הראיות, התעוררה השאלה אם ניתן להעיד את עד התביעה קהמוז, המואשם בנפרד בקשר לאותה פרשה, וזאת בשל מגבלות "הלכת קינזי". אך בית המשפט איפשר השמעת עדותו של קהמוז ובכך הוסר המכשול של חשש לעיכוב נוסף בהליכים. עתה מצויה פרשת התביעה בפני סיום, ונקבעו מועדים נוספים להמשך שמיעת הראיות.

הבקשה להארכת מעצר מבוססת על הטענה כי המשיב היה מעורב בסחר בכמויות סמים עצומות, והיווה חוליה מרכזית ברשת יבוא הסם. כמו כן, נלמדת מסוכנותו של המשיב מכך שניצל על פי הטענה, את האמון שנתנו בו גורמי הבטחון ובכך תרם תרומה נכבדה לביצוע העבירות. המעשים המיוחסים למשיב מקימים חזקת מסוכנות אשר חלוף הזמן לא הקהה את עוקצה.

הסנגור המלומד מתנגד להארכת המעצר. ראשית משום היות מרשו נתון במעצר זמן ממושך. שנית טוען הוא כי חלקו של מרשו ברשת הברחת הסם איננו מרכזי, ועוד מצביע הוא על כך שנאשמים אחרים שהיו מעורבים באותה רשת של הברחה והפצה של סמים שוחררו בערובה.

צודק הסנגור בטענתו כי מרשו איננו העבריין העיקרי בפרשה המתבררת עתה, שבה מואשמים מספר נאשמים השייכים לרשת. עם זאת כאמור, המשיב שימש חוליה חשובה באותה רשת, ניצל אמון שניתן בו כדי לאפשר את פעילותה, ומעשיו מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר. כמויות הסם שהמשיב היה מעורב בהברחתן לישראל הן עצומות, קשריו וכישוריו שימשו את חברי החוליה, ובסיועו חדרו כמויות הסם לישראל. עניינם של אחרים ששוחררו במהלך הזמן שונה מעניינו של המשיב, כל אחד שוחרר בשל סיבותיו ורוב המעורבים בפרשה עדיין עצורים.

ניהול משפטיהם של מספר רב של נאשמים הקשורים בפרשה אחת, הינו משימה מורכבת, במיוחד כאשר נאשמים במשפט אחד נדרשים להעיד מטעם התביעה, במשפטם של האחרים. בנסיבות קשות אלה, נעשה מאמץ ניכר על ידי בית המשפט קמא לזרז את הדיונים ולאפשר העדתם של העדים, ונוצר סיכוי ממשי לסיום משפטו של המשיב בתקופת ההארכה המבוקשת. נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיב, אם ישוחרר ממעצר, ובשים לב לאופן התנהלות המשפט בחודשים האחרונים, יש מקום להעתר לבקשת המדינה ולהורות על המשך מעצרו של המשיב.

לפיכך אני מורה על המשך מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם.