בש"פ 4412/04 מדינת ישראל נ. סעד קהמוז

נגד המשיבים הוגש בבית משפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס להם (על פי נוסחו המתוקן מיום 4.3.03) עבירות של מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, עבירה לפי סעיף 111 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין; עשרות מקרים של יבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13+ 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים ); עשרות מקרים של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13+ 19א לפקודת הסמים; עשרות מקרים של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, עבירה לפי סעיפים 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים; עבירות בנשק, עבירה לפי סעיף 144(א)(ב) לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; והסתייעות ברכב לפשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.

על פי הנטען בכתב האישום, המשיב 1, תושב עג'ר שעל גבול לבנון, יצר קשר טלפוני עם לבנוני שעבד עם ארגון חיזבאללה בלבנון (להלן: רמזי ) לצורך ביצוע עסקאות סמים מלבנון לישראל. לשם כך, הקים המשיב 1, על פי הנטען, רשת שכללה את שני המשיבים האחרים (שניהם בני משפחתו של המשיב 1 ותושבי עג'ר), את חברתו של המשיב 1 (להלן: דורית ) ואדם נוסף בשם צ'רלי פרץ (להלן: צ'רלי ). בכתב האישום נטען כי המשיב 1 היה שולח את המשיבים 2 ו- 3, על פי תיאום טלפוני, לקבל את הסמים משליחיו של רמזי ומשם היו הסמים מועברים לעג'ר ולמקומות שונים בישראל בהתאם להוראותיו של המשיב 1. עוד נטען כי במהלך התקופה הרלוונטית אף החלו חברי הרשת להפעיל מטעמם אנשים נוספים, אשר סייעו להם בהעברת הסמים אל מחוץ לעג'ר. על פי הנטען בכתב האישום, מדובר בעשרות רבות של מקרים בהם ייבאו אנשי הרשת סמים מסוכנים מסוג חשיש מלבנון לישראל בהיקף כולל של כ- 5-4 טון חשיש. כן נטען כי כל המשיבים השתמשו בכלי רכבם השונים במקרים רבים לשם העברת סמים.

עוד נטען כי המשיב 1 הסתנן ללבנון פעמיים, בסיוע המשיבים 3-2, על מנת לבקר את רמזי. על פי הנטען, סיפר לו רמזי כי הוא עובד עם החיזבאללה וביקש ממנו שיעביר לו פריטים שונים כגון ספרים, עיתונים, אטלס, משקפות לראיית לילה, ותרגומונים עברית-ערבית, ועל פי הנטען הפריטים אכן הועברו לו על ידי משיבים 3-2. כן נטען כי על פי הוראת רמזי, צילמו המשיב 1 ודורית, במצלמת וידיאו שהועברה להם על ידי רמזי, אתרים שונים בצפון הארץ ומספרי כבישים. בכתב האישום אף נטען כי לבקשתו של צ'רלי, העביר רמזי לישראל, באמצעות המשיבים 3-2, שני אקדחים ומספר גרמים של סם מסוכן מסוג קוקאין, וכי האקדחים והסמים נמסרו לצ'רלי על ידי המשיב 1 ואנשיו. כן נטען כי רמזי סיפק אקדח נוסף למשיב 1. ביום 17.1.03, על פי הנטען בכתב האישום, לאחר פריקת תיק סמים מלבנון במשקל של כ- 100 ק"ג, נעצרו המשיב 3 ואדם נוסף שעסק בייבוא סמים מרמזי על ידי בלשי משטרה, וכי לאחר מספר ימים נעצרו יתר חברי הרשת, לרבות שני המשיבים האחרים.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים במשפטם. לאחר מספר דחיות דיוניות, הסכימו באי-כוח המשיבים למעצר המשיבים, בכפוף לשמירת זכותם לטעון לגופו של עניין. לפיכך נעתר בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא י' אברמוביץ) לבקשת המדינה והורה ביום 11.6.03 על מעצרם של המשיבים, בכפוף לתנאי האמור. ביום 9.11.03 הוארך מעצרם של המשיבים, בהסכמת באי-כוחם, בתשעים ימים; וביום 9.2.04 הוארך מעצרם, בהסכמה, בתשעים ימים נוספים.

בפניי בקשה שלישית מטעם המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 14.5.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 36/03 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם. על פי האמור בשתי הבקשות הקודמות להארכת המעצר, ההקראה הפורמלית בתיק בוצעה ביום 6.3.03, אלא שמאז התעכב משפטם של המשיבים, לטענת המבקשת, בעיקר בשל דחיות חוזרות ונשנות מטעם ההגנה. על פי האמור בבקשה הנוכחית, ביום 24.2.04 התקיימה ישיבה במסגרת משפט זוטא, אשר במהלכה העיד עד התביעה הראשון, חוקר שב"כ. עדות זו נקטעה בשל מחלוקת בשאלת רישומי החקירה ואמרותיהם של שניים מהמשיבים. המשיבים הגישו בקשה לקבלת החומר המבוקש לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וביום 11.3.04 קיבל בית המשפט קמא את בקשת המשיבים והורה על מסירת רישומי החקירה ואמרות המשיבים 3-2 לידי ההגנה. המבקשת עררה על ההחלטה לבית משפט זה ולפיכך המתין משפטם של המשיבים להחלטת בית משפט זה בערר המבקשת. החלטתו של בית משפט זה בערר האמור ניתנה ביום 16.5.04 (בש"פ 2963/04 מדינת ישראל נ' קהמוז (טרם פורסם)) ותזכורת להמשך קביעת הדיון נקבעה ליום 17.6.04.

באי-כוח המשיבים מתנגדים לבקשה להארכת מעצרם ומבקשים לשחררם לחלופת מעצר. באי-כוח המשיבים אינם חולקים על כך שמתקיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר במקרה דנן, אך טוענים כי עוצמתם של השיקולים למעצר פחתה בשל חלוף הזמן, וכי חלק מהמעורבים אחרים בפרשה שוחררו לחלופת מעצר. בא-כוח המשיבים 2 ו- 3 הוסיף וטען כי חלקם של שני המשיבים הללו קטן יותר מחלקו של המשיב 1, ולטענתו, אף מחלקם של חלק מהמעורבים האחרים בפרשה, אשר שוחררו לחלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי בשל המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיבים, דין הבקשה להתקבל. על פי הנטען בכתב האישום, מילאו שלשות המשיבים תפקידי מפתח ברשת ענפה של ייבוא והפצת סמים, אשר פעלה במשך תקופה ממושכת והצליחה להעביר כמויות עצומות של סמים לישראל. מכתב האישום עולה כי פעולתה של הרשת התאפיין בתחכום רב. כך למשל נטען כי התקשורת בין חברי הרשת נעשתה באמצעות טלפונים סלולאריים, אשר כרטיסי החיוג שלהם (" SIM ") הוחלפו בתדירות גבוהה על מנת שלא ניתן יהיה לעקוב אחר קווי הטלפון המדוברים. כן נטען כי למשיב 1 היו עשרות מכשירי טלפון ניידים כשכל מכשיר שימש לתקשורת עם חבר אחר ברשת על מנת שמספרי הקווים יישמרו בסוד ככל האפשר וכי למטרה זו אף סיפק המשיב 1 טלפונים ניידים לחברי הרשת וכן כרטיסי " SIM " רבים לרמזי ללבנון. כמו כן נטען כי אנשי הרשת פיתחו שיטות שונות להימנע ממפגש עם כוחות משטרה במסלול נסיעתם, כגון האזנה לרשת הקשר המשטרתית, שימוש ברכב ריק מסמים על מנת "שיפתח את הציר" עבור הרכב הנושא את הסמים, וכן פיתוח יחסי ידידות עם החיילים שהיו מוצבים ביציאה מהכפר עג'ר. המעשים המיוחסים למשיבים, ואף מגוריהם במקום המאפשר להם לקיים מגעים עם גורמים לבנונים כמעט באין מפריע, מלמדים על יכולתם לנהל קשרים עם גורמים לבנונים עוינים, לנהל עסקאות סמים רחבות היקף, ולהקים רשת ענפה ומתוחכמת לשם הבאתם של הסמים מלבנון והעברתם לישראל. העבירות החמורות המיוחסות למשיבים, המשלבות עבירות סמים וביטחון, והמעשים המיוחסים להם, מלמדים אפוא על מסוכנותם הרבה, אשר חלוף הזמן לא הקהה את עוקצה. בנסיבות אלו, נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיבים, לא שוכנעתי שקיימת חלופת מעצר שיהא בה כדי להפיג את החשש ממסוכנותם.

צודק בא-כוח המשיבים 2 ו- 3 בטענתו כי חלקו של המשיב 1 בפרשה גדול מחלקם של שני המשיבים האחרים . המשיב 1 הוא, על פי כתב האישום, היוזם של הקשר עם רמזי לשם עשיית עסקאות הסמים עם לבנון, מקים הרשת בישראל ומנהיגה. לכך ניתן להוסיף כי למשיב 1 הרשעות קודמות בגין עבירות סמים, אלימות, בריחה ממשמורת ועוד, וכי על פי כתב האישום, ביצע המשיב 1 את העבירות נשוא כתב אישום זה בהיותו אסיר ברישיון.

עם זאת, אין לומר כי חלקם של המשיבים 3-2 בפרשה הינו קטן. על פי הנטען בכתב האישום, חלקם בפרשה הוא נכבד ביותר. על פי המיוחס להם, נראה כי המשיבים 3-2, שהם בנו ואחיו של המשיב 1, היו בהיררכיה של הרשת קרובים למשיב 1 והם היו עושי דברו העיקריים. מן הנטען בכתב האישום עולה כי השניים מילאו את התפקיד המרכזי ביותר בהבאת הסמים מלבנון וכן בהעברת התמורות לרמזי, וכי כמויות הסם ששני משיבים אלו היו מעורבים בהבאתם הן עצומות. אשר לטענת באי-כוח המשיבים, כי חלק מהמעורבים האחרים בפרשה שוחררו לחלופת מעצר, הרי שהעיון בהחלטות שניתנו לגבי מעורבים אחרים בפרשה ואף בכתבי האישום שהוגשו נגדם, מלמד כי עניינם של המעורבים ששוחררו שונה מעניינם של המשיבים וכי ישנם מעורבים נוספים בפרשה, לרבות מעורבים שחלקם בפרשה היה קטן יותר מחלקם של המשיבים, אשר עדיין עצורים (ראו למשל: בש"פ 4413/04 מדינת ישראל נ' חליל (טרם פורסם)).

אשר על כן, אני נעתרת לבקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום, החל מיום 14.5.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 36/03 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.