פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4418/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. פאיז אלמיאטל
2. יוסף אלמיאטל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה לגילוי ראיה חסויה
בית המשפט
המחוזי בבאר שבע בת"פ 20654-05-13
תאריך הישיבה:
ז' בתש
רי התשע"ד
(11.9.2013)
בשם העותר 1:
עו"ד יוסי לין
בשם העותר 2:
עו"ד אחמד וותד
בשם המשיבה:
עו"ד תמר פרוש
החלטה
1.
לפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה על פי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
כתב האישום והאירוע שבמרכזו
2.
נגד העותרים הוגש ביום 12.5.2013 כתב אישום מתוקן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 20654-05-13), בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); כניסה למקום צבאי, לפי סעיף 115(א) רישא לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין; יבוא סמים מסוכנים, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ); החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודה; והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961.
3.
בתמצית, העותרים הואשמו בכך שבתקופה שטרם יום 28.4.2013 בשעות הלילה, הם קשרו קשר עם אזרחים מצרים אשר זהותם אינם ידועה, כדי להבריח חשיש לתחומי מדינת ישראל, שלא לצריכה עצמית. העותרים נצפו כשהם מתקרבים לגבול לאורך ציר פילדלפי ברכב מסוג "מיצובישי פג'רו" (להלן: הרכב ). לאחר העברת הסם לשטחי המדינה, הם החלו בנסיעה, כשאחריהם רכב צבאי ובו חיילי צה"ל שירו על גלגלי הרכב כדי לעוצרו, שעה שג'יפ צבאי נוסף החל לדלוק אחריהם. תוך כדי כך החלו העותרים לזרוק את שקי הסם אותם אספו בגבול מהרכב, תוך שהם מסכנים את נוסעי הג'יפ, שכמעט התהפך. לבסוף, לאחר המרדף המתואר, הרכב "נתקע" והעותרים נתפסו על ידי חיילי צה"ל.
תעודת החיסיון
4.
ביום 6.6.2013 הוציא שר הביטחון תעודת חיסיון לעניין ההליך הפלילי שהוגש נגד העותרים. בתעודה נאמר כי מסירת ראיות הנוגעות לשמות בסיסי צה"ל; מוצביו; שמות קוד של צירי תנועה בגזרת פיקוד דרום; פריסת תצפיות צה"ל בשטח ומקום הימצאן; שיטות סריקה ודרכי פעולה של התצפיות; אמצעי התצפית שנעשה בהם שימוש, כולל שמם, כינויים ויכולות התצפית שלהם; עלולה לפגוע בביטחון המדינה. עוד נאמר בתעודה, כי מסירת פרט שיש בו כדי לחשוף שמות ופרטי חיילי צה"ל ולהעמידם בסכנה, אף היא עלולה לפגוע בביטחון המדינה.
העתירה לפניי
5.
העותרים מבקשים להסיר את החיסיון ולהעביר לידיהם את הדיסק המתעד את האירוע. דבר קיומו של הדיסק התגלה להם, לטענתם, מתוך דף סיכום אירוע שהועבר על ידי המשיבה. הדיסק לא הופיע באף אחת מרשימות חומרי חקירה ואף לא ברשימת החומר הסודי. לטענתם, הדיסק הוסתר מהם במכוון, ויש ללמוד מכך שיש בו כדי להפריך את הטענות לגביהם, ולהוכיח שלא הם היו המבריחים אותם ניסו החיילים לתפוס, וכי הם רק שהו באזור בו אירע האירוע.
הדיון שהתקיים
6.
כנהוג בעתירות מסוג זה, הדיון ביום 11.9.2013 נערך בשני שלבים. בשלב הראשון טענו בפניי שני הצדדים. העותרים חזרו על הטענות שטענו בעתירתם. מנגד, המשיבה טענה כי לא רק תוכנו של הדיסק חסוי, אלא גם עצם קיומו, ולכן הוא לא הועבר לעותרים. לטענת המשיבה, המסמך אליו מתייחסים העותרים הועבר בשגגה בצורתו, והשורות מהן למדו העותרים על קיומו של הדיסק, נועדו להיות מושחרות בטרם העברת המסמך. עוד מוסיפה המשיבה כי יש בדיסק כדי לסכן את ביטחון המדינה, אך אין בו כדי לסייע לעותרים ולהגנתם. בשלב השני, נתקיים הדיון במעמד צד אחד, בנוכחות גורמי הביטחון ובאת כוח המשיבה. בשלב זה של הדיון, קיבלתי מהם הסברים מדוע אין לגלות את הדיסק, וצפיתי בו מספר פעמים. בנוסף, הועמדו לעיוני החומרים הגלויים בתיק.
הכרעה
7.
כידוע, כלל היסוד לעניין עיון בחומר ראיות חסוי הוא כי במקום בו יש בחומר זה מידע אשר יכול לשמש לקידום הגנתו של הנאשם, יגברו שיקולי הצדק בעניינו של הנאשם על שיקולי הביטחון המצדיקים את הטלת החיסיון, ובמידה שהמאשימה מעדיפה שלא לחשוף את חומר הראיות יכולה היא למשוך את כתב האישום (בש"פ 4857/05 פחימה נ' מדינת ישראל (15.7.2005)). במסגרת זו המבחן שבית המשפט עורך הוא כפול. ראשית, בוחנים אנו האם יש בחומר כדי לסכן את ביטחון המדינה. שנית, אם כך הדבר, בוחנים אנו האם יש בחומר כדי לסייע להגנתו של הנאשם (בענייננו, העותרים).
8.
כאמור, צפיתי בדיסק מספר פעמים, ולמרות תחושת אי הנוחות בשל התקלה בגינה נחשף קיומו לעותרים, למרות חיסיונו, אין בתחושה זו כדי לסייע לעותרים. מצאתי כי מסירתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ומשכך, תוכנו וקיומו כלולים כדין בתעודת החיסיון. בהמשך לכך, צפייה בדיסק עצמו מגלה כי אין בו כדי לסייע להגנת העותרים.
9.
נוכח האמור, דין העתירה להידחות.
ניתנה היום, י"ח בחשון התשע"ד (22.10.2013).
ש ו פ ט