פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4427/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
עומר הייב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 7.4.05 בב"ש 1562/05
שניתנה על ידי כבוד השופט נ' ממן
תאריך הישיבה: ב' באייר תשס"ה
(11.5.05)
בשם העורר: עו"ד מ' גיל
בשם המשיבה: עו"ד ת' פרוש
החלטה
1.העורר מואשם בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע. בית המשפט המחוזי בנצרת נעתר לבקשתה של המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו. הערר מופנה כנגד החלטה זו.
2.על פי כתב האישום ביצע העורר יחד עם אחר שוד של כספי פדיון מסעדה. הנשדד היה הבעלים של המסעדה. השוד בוצע בסביבות השעה 2 לפנות בוקר. במהלך השוד, כך לפי כתב האישום, עשו העורר ואחר שימוש באלימות כלפי הנשדד. הסכום שנשדד היה 7,000 ש"ח וכן שיקים בסכום דומה. הראייה העיקרית הקושרת את העורר לביצוע העבירה נמצאת בבדיקת DNA של בדל סיגריה שנמצא במקום בו בוצע השוד. יצוין, כי השותף למעשה העבירה הואשם בכתב אישום נפרד. בית המשפט המחוזי קבע לגבי האחר, כי הראיות אינן מספיקות על מנת להצדיק מעצר. ההבדל בין השניים הוא שלגבי העורר מצויה אותה ראיה בבדיקת DNA של נוזל גוף שנמצא על בדל הסיגריה. ראיה כאמור לא נמצאה לגבי האחר. לכן צדק בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי קיימות ראיות לכאורה. הוא הדין לגבי עילת מעצר. יצוין, כי מעל ראשו של העורר תלוי מאסר מותנה בר הפעלה של חמישה חודשים. מן החומר אף עולה חשש לשיבוש הליכי משפט. בנסיבות אלה צדק בית המשפט המחוזי משקבע כי אין לעשות שימוש בחלופת מעצר.
3.במהלך הדיון הועלו טענות קשות מצידו של הסניגור המלומד לגבי התנהגות אחד מחוקרי המשטרה. הדבר אף הובא לידיעת פרקליטת מחוז הצפון. במכתב מיום 22.3.05 מציינת פרקליטת המחוז, כי "אירעה תקלה במשטרה". נראה לי, כי אין בעניין זה כדי להשפיע על נושא המעצר. ייתכן, ואיני מביע דעה בעניין, כי להתנהלות המשטרה תהיה השלכה לגבי ההליך העיקרי ואף ייתכן כי יש לנקוט פעולות נוספות בעניין. הדרך פתוחה, כמובן, בפני העורר לפנות בתלונה או לנקוט פעולה אחרת כלשהי בנושא זה.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ב' באיי תשס"ה
(11.5.05).
ש
ו פ ט