בש"פ 443/12 מדינת ישראל נ. גונדו ספיאשווילי

בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) , להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

1.

ביום 6.5.2011 הוגש נגד המשיב כתב אישום (אשר תוקן בהמשך) המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) ; כניסה למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק; שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 102(ב) לחוק; תקיפת זקן לפי סעיף 368ו(ב) לחוק; והדחה בחקירה לפי סעיף 245 לחוק.

על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, במועד כלשהו לפני יום 3.4.2011 קשר המשיב קשר עם אחר (להלן: האחר ) לשדוד קשישה בת 82 (להלן: המתלוננת ) אשר התגוררה בגפה בדירתה (להלן: הדירה ). ביום 3.4.2011 הגיעו המשיב והאחר לדירה, דפקו על דלתה וביקשו מהמתלוננת להשתמש במכשיר הטלפון שברשותה. המתלוננת פתחה את הדלת, ואז נכנס המבקש לדירה וקרע את חוט הטלפון. מיד לאחר מכן תפס האחר את כתפי המתלוננת מאחור, סתם את פיה, השליכה על הרצפה, והכה אותה באגרופיו בעוצמה בפניה, בגבה ובחזה, בעוד המתלוננת מתחננת שלא יכו אותה ושיקחו את הרכוש. האחר סתם את פיה של המתלוננת וגררהּ לחדר השינה, ותוך כדי כך, נטל המשיב מהמתלוננת בכוח חמש טבעות ושישה צמידי זהב, חלקם משובצים יהלומים, שאותם ענדה על גופה. כתוצאה ממעשים אלו, נגרמו למתלוננת שבר בחוליה C2 , המטומה תת-עורית על לחיה הימנית וסביב עינה הימנית, חתך מרוטש בקוטר 8 מ"מ

בפיה, המטומה על פרק זרועה הימנית, רגישות מעל לחוליות גביות מותניות ושבר בצלעות 7 ו-8, והיא אושפזה לצורך קבלת טיפול.

המשיב נעצר ביום 21.4.2011, ובאותו מועד נגבתה עדות בת זוגו לגבי

האליבי שמסר בחקירתו במשטרה. בימים 1.5.2011 ו-2.5.2011 התקשר המשיב לבת זוגו ואמר לה "למה שיקרת פה... אולי את לא זוכרת ותזכרי בדיוק, אני יכול להגיד כי באותו יום אנחנו בבוקר שתינו קפה והלכנו לעבודה...". בשל כך יוחסה למשיב עבירה של הדחה בחקירה.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בדיון שנערך ביום 16.6.2011 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אך חלק על עוצמתן, וטען כי חלופת מעצר עשוייה לאיין את מסוכנותו. בתום הדיון הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' קאפח ) על מעצר המשיב עד תום ההליכים. ערר על החלטה זו נדחה ביום 30.6.2011 (החלטת כב' השופט גרוניס בבש"פ 4714/11).

3.

אשר לתיק העיקרי – בוצעה הקראה ביום 16.5.2011, והדיון נדחה ליום 21.6.2011, לשם הסדרת ייצוגו של המשיב. בעת הדיון במועד זה ביקשה המבקשת לתקן את כתב האישום, נתבקשה העדתה המוקדמת של המתלוננת לאור גילה המתקדם,

והמשיב ביקש דחייה נוספת של הדיון לשם הסדרת ייצוגו. הדיון נדחה ליום 20.7.2011, אז נתבקשה דחייה נוספת לשם הסדרת ייצוגו של המשיב. הדיון נדחה ליום 17.8.2011 ונקבעה ישיבה נוספת ליום 13.9.2011 לשם שמיעת עדות המתלוננת. ביום 17.8.2011 הודיע בא כוחו החדש של המשיב כי לא קיבל עדיין את חומר החקירה מהמבקשת, ועל כן נדחה מתן התשובה לכתב האישום ליום 13.9.2011. במועד זה כפר המשיב באישומים נגדו והחלה שמיעת עדות המתלוננת. בדיון שנקבע ליום 17.11.2011 העידו שני עדי תביעה. העדתם של שני עדי תביעה נוספים נדחתה למועד מאוחר יותר בשל מחלת בא כוח המשיב. בית המשפט

קבע מועדים נוספים לשמיעת הוכחות לימים 14.11.2011 ו-23.1.2012, אולם הדיון ביום 14.11.2011 בוטל לבקשת בא כוח המשיב בשל מחלה.

ביני לביני, חלפו תשעה חודשים מפתיחת המשפט, ומכאן הבקשה שלפני. המשיב טען כי לאחר שנשמעה עדותה של המתלוננת ועדויות נוספות, חל כרסום בעוצמת הראיות, המצדיק שחרורו לחלופת מעצר.

4.

שאלת דיותן ועוצמתן של הראיות, אין מקומה בהליך דכאן אלא בבקשה לעיון חוזר ולכן איני רואה להידרש לטענות אלה.

בבואנו לדון בהארכת מעצר במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם

מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר, והשיקולים הצריכים לעניין הם: קצב התנהלות המשפט והגורם שעליו מוטלת האחריות להתמשכות ההליכים; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; החשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט.

במקרה דנן, העיכובים בהתקדמות המשפט אינם מונחים לפתחה של המאשימה, ומכל מקום, פרשת התביעה עומדת לפני סיום, וכפי שהבינותי מב"כ המשיב, פרשת ההגנה כוללת את המשיב ועוד שני עדים נוספים לכל היותר. מסוכנותו של המשיב נלמדת מחומרת מעשיו והאכזריות שבה בוצעו. לכל אלה נוסף חשש לשיבוש הליכי משפט,לאחר שהמשיב ניסה לכאורה להשפיע על בת זוגו בנושא האליבי שלו, וכן קיים חשש להימלטותו של המשיב מהדין בהיותו תושב זר.

נוכח שיקולים אלה, אני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב מיום 6.2.2012 או עד למתן החלטה אחרת בתפ"ח 13102-05-11 ב בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.