פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4474/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
חמדאן עוברה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר של בית משפט מחוזי
ירושלים בעמ"י 48471-06-14 שניתנה ביום 24.6.2014 על ידי כבוד השופט כ'
מוסק
בשם המבקש:
עו"ד דוד ברהום
החלטה
1.
מונחת בפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (עמ"י 48471-06-14, כב' השופט כ' מוסק ) להימנע מלדון כבר היום, 24.6.2014, בערר על החלטת בית משפט השלום להורות על מעצרו של העורר עד ליום 26.6.2014 בשעה 9:00. תחת זאת נקבע הערר לדיון מחר, יום 25.6.2014, בשעה 10:00. בית המשפט המחוזי הדגיש כי החלטת בית משפט השלום ניתנה היום בשעות הצהריים המאוחרות, וכי בית משפט השלום בחן את חומר החקירה. כמו כן צוין כי על פני הדברים לא נפלה בהחלטת בית משפט השלום טעות יסודית.
בקשת רשות הערר הגיעה לשולחני היום, 24.6.2014, בשעה 19:00. לא הרי השעה 19:15 כהרי השעה 16:30-17:00 בכל הקשור לתמרון בין האפשרויות של קביעת מועדי דיון. בנוסף, יש הבדל גם בין השיקולים הרלבנטיים לדיון בערר בזכות בבית המשפט קמא, לבין השיקולים לדיון בבקשת רשות ערר בפני ערכאה זו.
2.
בהיבט העקרוני, לבית המשפט המחוזי מוענק שיקול דעת האם לקבוע את הערר לדיון היום או מחר. אודה כי לאחר שעיינתי בחומר, אשר ככל הנראה היה מונח לפני בית המשפט המחוזי – פרוטוקול הדיון, הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום וההחלטה שניתנה - דעתי נוטה לכך שהיה נכון בנסיבות המקרה לקבוע תיק זה לשמיעה תוך מספר שעות. זאת בהתחשב במארג העובדתי והדיוני שהיה בפני בית המשפט.
3.
לנוכח זאת התלבטתי האם לקבוע את התיק לדיון בפניי מחר בשעות הבוקר המוקדמות. אך נדמה כי תוצאה כזו אף עשויה לפגוע, שלא במכוון, במבקש. זאת הואיל והדיון בבית המשפט המחוזי קבוע למחר בשעה 10:00. לוּ הייתי סבור שהמקרה הוא קיצוני – לא הייתי שולל קביעת הדיון הערב. ברם, כפי שהזכרתי, על פני הדברים נראה שהמקרה מצדיק את ההערה שציינתי לעיל ביחס לקביעת הדיון בבית המשפט המחוזי. אך מבחינה מעשית, ובהתחשב בנסיבות המקרה ובסד הזמנים, אינני סבור כי יש הכרח להיעתר לבקשה בגלגול שלישי ולקבוע את הדיון בבית משפט זה.
סוף דבר, ובכפוף לאמור, בקשת רשות הערר נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בסיוון התשע"ד (24.6.2014).
ש ו פ ט