בש"פ 4897/16 בש"פ 4897/16

הערר שלפניי התקבל אצלי בשעה

21:46 ונראה כי יש לסווגו כבקשת רשות לערור. המבקש הוא קשיש בן 86 שנעצר הבוקר בחשד לניסיון רצח וטוען כי מצבו הבריאותי אינו שפיר וכי יש לאפשר לו לצאת מבית המעצר לבית חולים לאלתר. לטענתו – שגה בית המשפט המחוזי – שאף אליו הוגש ערר על החלטה קודמת של בית משפט שלום בשעות הערב – שלא הורה על קיום דיון מיידי במעמד הצדדים וכי לפיכך יש להורות על שמיעת הערר. לחילופין התבקשה הכרעה לגופו של עניין.

דין הבקשה להידחות. הבקשה – חרף נסיבותיה הייחודיות – אינה עומדת באמות המידה למתן רשות לערור ב"גלגול שלישי" בכגון דא. מעמדת המשטרה שהובאה לפני בית משפט השלום עולה כי היא ערה למצבו הרפואי של המבקש ופועלת בהתאם, והנחתי היא כי תפעל בהתאם להנחיותיו הרפואיות של רופא בית המעצר. ככל שרופא בית המעצר יסבור כי יש מקום להעברתו לבית חולים לצורך קבלת טיפול, חזקה עליו שיורה לעשות כן. מכל מקום, כעולה מהחלטת השופטת ח' פלינר

עררו של המבקש יישמע מחר שעה 09:00 לפני בית המשפט המחוזי במעמד הצדדים. בנתון לכך, לא שוכנעתי – כאמור – כי יש בנסיבות אלה עילה למתן רשות ערר (והשוו לבש"פ 4474/14 עוברה נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (24.6.2014)).

הבקשה נדחית אפוא.