בש"פ 4497/22 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בשורה של עבירות מין שביצע בקטינה בת משפחה, ובמסגרת גזר הדין בתפ"ח 35131-11-20 (כב' השופטים ר' בן יוסף , א' הימן ו- ש' זמיר ) מיום 13.4.2022, הושת עליו, בין היתר, עונש של 17 שנות מאסר.

2.

המועד האחרון להגשת הערעור על גזר הדין חלף זה מכבר ביום 31.5.2022, וביום 3.7.2022 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, היא הבקשה שלפניי. בבקשה נטען כי בפרק הזמן שחלף ממועד מתן גזר הדין המבקש "עיכל את עונש המאסר הכבד שהוטל עליו", ולאחר מכן פעל יחד עם משפחתו לטובת גיוס כספים לשם הסדרת ייצוגו המשפטי. כן נטען, כי האיחור בהגשת הערעור נבע אף בשל חילוף בייצוגו המשפטי של המבקש, ולמידת באי-כוחו הנוכחיים את התיק על-מנת לקבל החלטה שקולה בדבר השאלה אם להגיש ערעור על גזר הדין אם לאו. לטענת המבקש, סיכויי הערעור להתקבל טובים.

3.

המדינה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי היא אינה מעלה כל טעם המצדיק להיעתר לה, וכי מהבקשה עולה כי אף לאחר הסדרת הייצוג, השתהו המבקש ובאי כוחו למעלה משבועיים עד להגשת בקשת הארכה. המדינה מוסיפה כי להארכת ההליך עשויה להיות השפעה גם על נפגעת העבירה, ואף מטעם זה אין להיעתר לבקשה.

4.

אמנם כן, כפי שעולה מתשובת המדינה, קיימים שיקולים שונים התומכים בדחיית הבקשה, כאשר העיקרי שבהם נוגע למחדלם של באי-כוח המבקש להגיש את הבקשה להארכת מועד מיד עם הסדרת הייצוג ותחילת למידת התיק על-ידם.

5.

ואולם חרף האמור, ובשים לב לחומרת העונש שהוטל על המבקש; לכך שמדובר בהליך פלילי שעליו ניתן לערער בזכות; לחילופי הייצוג; ולמשך האיחור (שאף שאינו זניח, גם אינו ארוך במיוחד), מצאתי להיעתר לבקשה (ראו והשוו: בש"פ 4196/18 חשים נ' מדינת ישראל (5.9.2018)).

6.

המבקש רשאי להגיש ערעור על גזר הדין עד ליום 11.7.2022. ככל שיוגש ערעור כאמור, החלטתי זו תצוין בפתחו ותצורף לו כנספח.

המזכירות תמציא החלטתי זו למבקש לאלתר ותוודא הגעתה גם באמצעות הטלפון .