פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4512/22
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
חסין מוסטפא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות לערור
לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים),
התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' נחלון) אשר
ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2637-07-22
בשם המבקש:
עו"ד אכרם אבו לבדה
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט
א' נחלון ), אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2637-07-22. בגדרי החלטה זו, קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום ירושלים (השופט א' לנג ) אשר ניתנה ביום 3.7.2022 במסגרת מ"י 52394-06-22, והורה כי המבקש לא ישוחרר לחלופת מעצר, וימשיך לשהות מאחורי סורג ובריח עד ליום 5.7.2022, שעה 12:00.
2.
הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות לערור על מעצר ימים ב"גלגול שלישי", מה גם שלא מצאתי כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, באשר היא נסמכת על ראיות לכאורה שמעלות חשד סביר לביצוען של עבירות רכוש ועבירה של הסעת תושב זר אשר שוהה בישראל שלא כדין על ידי המבקש, ועל מסוכנותו, בפרט בשל שילובן של עבירות הרכוש עם העבירה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בנסיבות אלו הארכת מעצרו של המבקש נראית מוצדקת לחלוטין, בין היתר בשים לב לכך שמעצר הימים שלו הוארך, בעת הזאת, עד יום ג', 5.7.2022, בלבד. למותר לציין כי אין הצדקה ליתן רשות ערר אך לנוכח העובדה שבית המשפט המחוזי הפך את החלטתו של בית משפט השלום (ראו: בש"פ 107/12 פלוני נ' מדינת ישראל (12.1.2012); בש"פ 6031/14 קרעוש נ' מדינת ישראל (9.9.2014); וכן בש"פ 2974/15 אשכנזי נ' מדינת ישראל (20.5.2015)). זאת ועוד: בית משפט קמא היה ער לטענת המבקש כי המדינה נמנעה במכוון מלאפשר לו לעמוד בתנאי שחרורו, ובכך סיכלה את הגעתו לדיון בבית משפט קמא כשהוא משוחרר, וקבע – לאחר ששמע טענות באי-כוח הצדדים – כי אין בידו להכריע בה בשלב זה, והדגיש כי "ככל שלא ניתן עיכוב ביצוע על העוררת לאפשר לעצור למלא אחר תנאי שחרורו אלא אם קיימת מניעה עניינית מלעשות כן". לנוכח האמור, לא ניתן לקבוע כי חלה פגיעה שאינה מידתית בזכויותיו של המבקש.
3.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ה' בתמוז התשפ"ב (4.7.2022).
ש ו פ ט