בש"פ 4519-23 בש"פ 4519-23

לפניי בקשה להארכת מעצר בפיקוח אלקטרוני בפעם הרביעים מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את באי-כוח הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשה. המדובר במקרה לא שגרתי במסגרתו אדם בן 78 מואשם בביצוע רצח שאירע בשנת 1986. בית המשפט הכיר בכך שקיימת מסוכנות למרות חלוף השנים, וזאת, בין השאר, בשים לב לחומרת העבירה ולתסקיר שירות המבחן שהוגש בענייננו. יחד עם זאת, בהינתן השיקולים שיפורטו להלן מצאתי כי לעת הזו אין עוד תוחלת בהותרת המשיב במעצר בפיקוח אלקטרוני וניתן להסתפק בחלופת מעצר. השיקולים המרכזיים שעמדו לנגד עיניי הם אלה:

א.גילו המתקדם של המשיב, מצבו הבריאותי וחלוף השנים מאז ביצוע העבירה מקהים במידה לא מבוטלת את מסוכנותו, וזאת גם בהינתן חומרת העבירה בה הוא מואשם.

ב.המשיב נמצא במעצר בפיקוח אלקטרוני מזה כעשרה חודשים, משפטו מתנהל בעצלתיים וסיומו איננו נראה באופק.

ג.באחרונה אושרו למשיב חלונות התאווררות פעמיים בשבוע לצורך תפילת שחרית. כפי שציינתי לא פעם בעבר, קביעת חלונות התאווררות קבועים איננה מתיישבת, הן מטעמים קונספטואליים והן מטעמים פרקטיים, עם המשך מעצר בפיקוח אלקטרוני. לפיכך, למעט מקרים חריגים, מוטב להימנע ממצב אנומלי זה (ראו בש"פ 3788/22 פלוני נ' מדינת ישראל (16.6.2022) והאסמכתאות הנזכרות שם).

לאור כל אלו, סבורני כי בשלב הנוכחי יש מקום להורות על שחרור לחלופת מעצר, אשר טיבה ייקבע על ידי בית המשפט המחוזי. אציין, כי במסגרת קביעת תנאי השחרור מתבקש בית המשפט קמא לבחון פעם נוספת את מערך הפיקוח, שכן יתכן כי מערך פיקוח שניתן היה להסתפק בו לצורך השגחה בזמן שהמשיב מצוי בפיקוח אלקטרוני לא יסכון בהינתן שחרור לחלופת מעצר. מטבע הדברים, רשאי גם בית משפט קמא לבחון החמרה גם בהיבטים נוספים של התנאים שנקבעו לעורר, כגון ערבויות ופיקדונות.

בית המשפט המחוזי מתבקש לקיים את הדיון בתנאי השחרור לחלופת מעצר עד ליום 22.6.2023, וזאת בשים לב לכך שהארכת המעצר בפיקוח אלקטרוני היא עד ל-23.6.2023. למותר לציין כי עד להתקיימות התנאים לשחרור לחלופת מעצר שייקבע בית המשפט קמא, יוותר המשיב במעצר בפיקוח אלקטרוני.