בש"פ 4529/97 ששון יוסף נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם יחד עם אחיו בעבירות שוד, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים, עבירות שביצעו לפי האישום בבעל חנות תכשיטים אותו שדדו, נעצר עד תום הליכי המשפט.

העבריין העיקרי, אחיו של המתלונן הוא אורי ששון, נעצר עד תום הליכי המשפט. האח קיבל עליו את הדין, ואילו העורר הגיש ערר על החלטה זו בטענה כי לנוכח עברו הנקי וחלקו המשני במעשי העבירה, ניתן היה להסתפק בחלופת מעצר.

אכן, כך גם סבר בית-המשפט המחוזי, אלא שהגיע לכלל דעה כי העורר עלול לפגוע במתלונן שהוא אדם קשיש, אם ישוחרר ממעצרו.

להנחה זו אין בסיס בעברו של העורר. כאמור, בית-המשפט המחוזי מצא על סמך חומר הראיות הלכאורי שבא בפניו, כי העורר, שהיה עד למעשה התקיפה החמור של אחיו, נתקף בהלם, וכי לא זו בלבד שיש לו עבר נקי מבחינה פורמלית אלא שעד לאירוע הנדון היה "אדם נורמטיבי שלא היה מעורב במעשי פשיעה כלשהם".

נראה לי על כן, כי ניתן להסיר את החשש לסיכון בטחון הציבור, העולה ממהותן של העבירות החמורות בהן מואשם העורר, על-ידי קביעת תנאי שחרור מגבילים.

אני מקבלת איפוא את הערר, מבטלת החלטתו של בית-המשפט המחוזי ומורה על שיחרורו של העורר ממעצר בתנאים הבאים:

הישארות ב"מעצר-בית" במקום שיקבע על-ידי רשם בית-המשפט המחוזי בתל-אביב; הפקדה במזומן או בערבות בנקאית של 10,000 ש"ח; המצאת ערבות צד ג' על סך 100,000 ש"ח להנחת דעתו של רשם בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו; המנעות מקשר כלשהו עם עדי התביעה בכלל והמתלונן בפרט.

ניתן בזה צו לעיכוב יציאת העורר מהארץ. על העורר, אם הוא מחזיק בדרכון, להפקידו במשטרה.

והיה והעורר לא ימלא את התנאים המפורטים לעיל, הוא ישאר במעצר עד למילוי תנאים אלה או עד תום ההליכים, הכול פי המוקדם.