החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4533/10 חאלד עספור נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים ואפליה בין נאשמיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין עבירות נשק. נקבע כי טענת האפליה לעומת נאשם 3 אינה מקימה עילה, שכן קיימת שונות רלוונטית בין הנאשמים במספר סעיפי האישום ובעברם הפלילי. טענת המחסור בחומר החקירה נדחתה גם היא, בהתחשב בתאריך הגשת כתב האישום ובהצהרת התובע כי החומר ימסר בקרוב.

העובדות

העורר נעצר עד לסיום ההליכים נגדו בגין כתב אישום בשישה סעיפי אישום של עבירות נשק, לרבות החזקה, נשיאה, סחר וירי באזור מגורים. הסנגורית טענה שטרם קיבלה את חומר החקירה ושקיימת אפליה לעומת שותף לכתב האישום ששוחרר לחלופת מעצר. בית המשפט התייחס למספר סעיפי האישום המיוחסים לכל נאשם ולעברו הפלילי של העורר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרור או שינוי החלטת המעצר בשל טרם מסירת חומר החקירה לידי הסנגורית?
  2. 2.האם קיימת אפליה בין העורר לנאשם 3 השונה בהחלטת המעצר והשחרור?

הלכות

  1. 1

    טענת אפליה בין נאשמים בהליך מעצר נדחית כאשר קיימת שונות רלוונטית בין הנאשמים, כגון מספר סעיפי האישום המיוחסים לכל אחד ועברם הפלילי

    ״כפי שאין להפלות במעצר או בשחרור בין נאשמים דומים, כך אין לחייב תוצאה דומה לנאשמים שאינם דומים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • אפליה
  • שחרור בתנאים
  • חומר חקירה
  • תעודת חיסיון
  • עבירות נשק
  • חלופת מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4533/10

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

העורר:

חאלד עספור

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.6.2010 בתיק מת 41971/10

תאריך הישיבה:

ח' בתמוז התש"ע

(20.6.10)

בשם העורר:

עו"ד ת' אולמן

בשם המשיבה:

עו"ד י' הירשברג

החלטה

1.

מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה נעצר העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. כתב האישום כולל שישה סעיפי אישום בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, נשיאה והובלת נשק שלא כדין, סחר בנשק שלא כדין וירי באזור מגורים.

הסנגורית התמקדה בשתי טענות: האחת, כי טרם קיבלה לעיונה את כל חומר החקירה. האחרת, קיומה של אפליה בין העורר לבין שותפו לכתב האישום – נאשם 3, אשר שוחרר בתנאים מגבילים. באשר לחומר החקירה, הודגש בפניי כי העורר לא קיבל תמלילים ושטרם הוצאה תעודת חיסיון. לפיכך, כל עוד זהו המצב – מן הדין למסור לידי העורר את חומר החקירה הרלוונטי. התובע הסביר כי התמלילים נערכו ושהסנגורית רשאית לקבלם בכל שלב. באשר לתעודת החיסיון נטען כי העניין דורש זמן מחמת היקף החומר.

2.

אינני סבור כי בכוחן של הטענות האמורות להביא לשינוי ההחלטה במועד זה. בהתחשב בתאריך הגשת כתב האישום ובהצהרת התובע, נראה כי דרישות סעיף 74 ל חוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982 בדבר חשיפת חומר החקירה תתמלאנה בקרוב.

אכן, טענת האפליה רבת עוצמה. ברם, כפי שאין להפלות במעצר או בשחרור בין נאשמים דומים, כך אין לחייב תוצאה דומה לנאשמים שאינם דומים. כאן, בית משפט קמא התייחס לשני נתונים המיטיבים את מצבו של נאשם 3 לעומת מצבו של העורר: האחד, כל ששת סעיפי האישום, על עבירות הנשק השונות המופיעות בהם, מתייחסים לעורר ואילו רק סעיף אישום אחד מתייחס לנאשם 3. השני, עברו הפלילי של העורר כולל 4 הרשעות בעבירות אלימות, סמים ותעבורה וככזה מכביד יותר מאשר עברו הפלילי של נאשם 3 – הרשעה אחת בעבירה של הלנת תושב זר. למול זאת, טוענת הסנגורית כי נגד נאשם 3 מתנהל הליך פלילי דומה לזה של העורר. בית המשפט המחוזי התייחס לעניין וציין כי במסגרת אותו ההליך שוחרר נאשם 3 לחלופת מעצר באזור המרכז, שם הוא שוהה מזה מספר חודשים וכי אין אינדיקציה לכך שהפר את תנאי השחרור. צוין כי באחרונה אף הקל בית המשפט המחוזי בתנאיו של נאשם 3.

הנה כי כן, בית המשפט המחוזי התייחס לטענת האפליה לגבי נאשם 3. אבחנותיו של בית משפט קמא ענייניות. גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת לגבי נאשם 3, טענת אפליה משפטית אין כאן. כאמור, בית המשפט המחוזי בחן את מקרנו על רקע החלטת השחרור בתנאים של נאשם 3 ונימוקיו מצביעים על שונות רלוונטית.

3.

הנני מורה על דחיית הערר.

ניתנה היום, ח' בתמוז התש"ע (20.6.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 457/11מדינת ישראל נ. חאלד עספורהחלטה

הלכות

  1. 1טענת אפליה בין נאשמים בהליך מעצר נדחית כאשר קיימת שונות רלוונטית בין הנאשמים, כגון מספר סעיפי האישום המיוחסים לכל אחד ועברם הפלילי