בש"פ 4578/98 אילן (דרור) פחימה נ. מדינת ישראל

1.העורר מואשם בנהיגה רשלנית ונמהרת שיש בה לסכן חיי אדם ואף כי נפסל מנהיגה, המשיך לנהוג ללא רשות, כשמדובר במספר עבירות.

2.בתי משפט קמא קבעו שיש לעצרו עד תום ההליכים, בשל התנהגותו המסוכנת, כלפי הציבור.

3.אכן העבירות חמורות והמסוכנות בנהיגה קיימת. הנאשם אף הפר החלטה שיתנהג בסדר.

4.אולם בית משפט קמא שלל, ללא בדיקה, אפשרות חלופית לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו1996-, כמצווה על פי דין זה (ראה גם החלטתי מהיום בבש"פ 4742/98 ירון לוינסקי נ' מדינת ישראל ).

5.ניראה לי כי חרף חומרת העבירות, ניתן למצוא חלופה שתפגע פחות בחירות הנאשם ותמנע את הסיכון שבהתנהגות העורר באופן שתושג מטרת המעצר, לשלום הציבור.

באת-כוח המדינה טוענת שאישיותו קלת הדעת של העורר היא כזו שלא ניתן, לסמוך עליו, אף בחלופת מעצר ומסתמכת בין היתר על בש"פ 1416/96 מיום 29.2.96.

אף שהדברים מעט דומים, אין החלטה זו יכולה להכריע בעניינו.

6.החומר שלפני במקרה זה, אף כי, כאמור, המקרה איננו קל, מאפשר לקבוע חלופת מעצר שתמנע מהעורר לבצע עבירות דומות ולסכן את הציבור, שהרי מה שחשוב כאן הוא שלא תהיה לו אפשרות לנהוג וזאת עקב קלות דעתו והתנהגותו המסוכנת.

7.ניראה לי, איפוא, כי מעצר בית מלא בהשגחת מבוגרים, בין אם הם הוריו ואחרים באופן שאפשר יהיה להיות משוכנעים שיציאתו מהבית תימנע ויווצר בטחון מספיק לכך - יהווה תחליף למעצר.

8.אשר על כן יועבר התיק לבית משפט השלום באשדוד שם ידון בעניין שופט תורן שיקבע את תנאי השחרור בערובה, במעצר בית מלא, תוך 5 ימים מהיום (עד יום 7.8.98), לאחר שעורך-דין אמיר, ימציא בכתב לבית המשפט ולפרקליטות את תנאי מעצר הבית והתחייבות המתאימה של מי שאמור להשגיח עליו.

באי-כוח הצדדים יטענו בפני בית המשפט לעניין התנאים המוצעים ובית המשפט יחליט בתנאים אלה, כאמור.

9.עד הסדרת תנאי הערובה במעצר בית - ישאר הנאשם במעצר.

המזכירות תעביר דחוף החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.