פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4742/98
בפני:
כבוד השופט ח' אריאל
ה
עורר
:
ירון לוינסקי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 23.7.98
בב"ש
81379/98 שניתנה על ידי
כבוד
השופט א' פריש
תאריך
הישיבה: י"א באב תשנ"ח (3.8.98)
בשם
העורר: עו"ד דרור מקרין
בשם
המשיבה: עו"ד חגית מאק-קלמנוביץ'
החלטה
1.בהתאם לפניית בית המשפט - הסכימו באי-כוח הצדדים כי העניין יוחזר לבית משפט קמא, לשופט התורן, כדי שידון בהצעת החלופה שתובא לפניו על כל הפריטים, כפי שהסניגור המלומד יביא בפני בית המשפט, כדי שאכן יוכל בית המשפט לבדוק אם חלופת המעצר מספיקה בנסיבות המקרה, בהתחשב בחומרת העבירות.
2.יפה עשתה באת-כוח המדינה שהסכימה להסדר זה, שכן על פי סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו1996-, לא ינתן צו מעצר אלא אם נוכח בית המשפט לפי סעיף קטן(1) שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה כשהפגיעה בחירותו של הנאשם פחותה.
3.בית משפט קמא ציין כי הוא השתכנע ממר חרות לפיד מנכונותו להירתם לשיקום הנאשם וכן הוצעה הצעה למעצר בית חלקי לעניין זה.
4.בית משפט קמא - קבע בצורה לאקונית "בחנתי את ההצעה אולם אין בידי לקבלה", ללא כל הנמקה וללא ברור, פרט לדברי השופט הנכבד, מדוע אין למצוא חלופה מתאימה בנמקו זאת בחומרת העבירה בלבד ובהחלטות דומות כלפי עבריינים אחרים.
5.ייתכן שבסופו של דבר יחליט בית משפט קמא שאין לפניו חלופה מתאימה, אך דבר זה חייב להיות מנומק כהלכה.
6.ההנמקה דרושה גם כדי שהנאשם ידע מדוע אין חלופה מתאימה למעצרו ושלילת חירותו וגם ערכאת ערעור הצריכה, לעתים, לדון בעניין, חייבת לדעת מה היו שיקולי בית המשפט.
בעניין החלופה ראה גם בש"פ 3255/98 מיום 6.7.98.
7.אשר על כן יובא העניין בפני שופט תורן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שידון בעניין החלופה כאמור לעיל וינמק את החלטתו.
8.הדיון יהא דחוף ויסתיים תוך 7 ימים מהיום.
עד החלטה אחרת - תישאר ההחלטה נשוא הדיון על כנה.
ניתנה היום, י"א באב תשנ"ח
(3.8.98).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98047420.
S02
/אמ