בש"פ 458/09 אלירן גיל נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ז' בוסתן), בה הוחלט לדחות ערר על שתי החלטות של בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט ד' גדול) בעניין הארכת מעצרו של העורר עד תום משפטו.

2.

נגד העורר הוגש ביום 18.11.08 לבית המשפט השלום כתב אישום, בו הואשם הוא, במסגרת ארבעה אישומים שונים, בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, היזק לרכוש במזיד, החזקת רכוש גנוב, איומים, שיבוש מהלכי משפט, העלבת עובד ציבור, הטרדה באמצעות מתקן בזק והכשלת שוטר במילוי תפקידו. על פי הנטען באישום הראשון, התפרץ העורר בשעות הבוקר של יום 9.7.08 לדירה בקומה החמישית בבית משותף בכפר סבא על ידי חיתוך דלת ברזל ופתיחה בכוח של תריס חלון חדר השינה. על פי החשד, נטל העורר מהמקום תכשיטים וכן סכום כסף גבוה ונמלט מהמקום באמצעות שלשול חבל מחלון הדירה עד לקומה השנייה. השוטרים מצאו את החבל במקום האירוע. עוד נמצא בדירה בקבוק שתייה. ביום 10.11.08 הגיעו שוטרים לביתו של העורר בקשר לאירוע ההתפרצות. במהלך חיפוש נמצא בדירתו של העורר רכוש שיש חשד סביר לגביו כי הוא גנוב. בכך עוסק האישום השני. האישומים האחרים עוסקים באירועים אחרים לגביהם מיוחסות לעורר העבירות הנוספות שבכתב האישום. האישום הראשון הוא החמור שבאישומים. במיוחד לעניינו הוגשה הבקשה למעצר עד תום ההליכים.

3.

אלה הנתונים לגבי האישום הראשון: בזירת אירוע ההתפרצות בכפר-סבא נמצא חבל. דו"ח ממצאי דנ"א שהופק מהחבל הראה כי נמצא עליו הפרופיל הגנטי של העורר וכן של למעלה משישה אנשים נוספים. על הבקבוק שהיה בזירת האירוע נמצאו פרופילים גנטיים של שני אנשים, גבר ואשה. בעלת הדירה שנפרצה הכחישה כי שתתה מהבקבוק. בחקירתו במשטרה הכחיש העורר מעורבותו באירועים המהווים בסיס לכתב האישום. במהלך חקירתו ביקש העורר לעתים קרובות לשמור על זכות השתיקה. לשאלת החוקרים האם היה הוא לאחרונה בכפר-סבא השיב העורר כי לפני מספר חודשים הכיר תושבת כפר סבא נשואה והיה עימה בקשר רומנטי. לגרסתו, בלילה מסוים לן הוא בדירתה. בבוקר בעלה של האשה חזר לבית בו שהה העורר, והעורר קפץ מחלון דירתה אשר בקומה השנייה אל הקרקע. העורר טען כי לא השתמש בחבל כדי לצאת מחלון הדירה. העורר סירב למסור פרט מזהה כלשהו אודות האשה, בטענה כי אין הוא רוצה לסבכה עם בעלה ועם משפחתה.

4.

ביום 27.11.08 החליט בית משפט השלום להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של העורר עד תום משפטו. בית המשפט ציין כי לא הוגשה חוות דעת בעניין התאמת דנ"א, מכאן שלא הוכח הקשר בין החבל לעורר. עם זאת נקבע, כי עדיין קיים בסיס למעצרו של העורר. כך, ציין בית המשפט כי העורר מסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעניין החזקת רכוש גנוב. כמו כן נקבע כי יש ראיות לכאורה נגד העורר בעניין התחזות לעורר דינו של אביו בניסיון לברר פרטים מחקירתו, וכן ישנן ראיות לכאורה בעניין הכשלת שוטר במילוי תפקידו ואיומים, עת שניסה העורר להימלט משוטרים שביקשו לעכב אותו. עוד התחשב בית המשפט בהרשעותיו הקודמות הרבות של העורר וזקף את עברו הפלילי לחובתו.

5.

זמן מסוים לאחר החלטת בית משפט השלום, הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 27.11.08. המשיבה ביקשה לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה גם בעניין האישום הראשון. בתמיכה לבקשתה הגישה המשיבה את חוות הדעת בעניין בדיקת דנ"א. בית המשפט נעתר לבקשת המשיבה ביום 22.12.08. נקבע, כי הימצאות הפרופיל הגנטי של העורר על החבל, בצירוף הודאת העורר כי היה בכפר סבא ביום האירוע מובילים למסקנה, כי קיימות ראיות לכאורה גם בעניין האישום הראשון. בית המשפט קבע כי הסברו של העורר להימצאותו בכפר-סבא אינו מתקבל על הדעת.

6.

העורר הגיש ערר לבית המשפט המחוזי על שתי החלטותיו של בית משפט השלום. עררו נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי אומנם נמצאו על החבל פרופילים גנטיים של שישה אנשים נוספים לפחות, אך מארג הראיות הכולל מספיק על מנת לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ההתפרצות למקום מגורים. הפרופיל הגנטי של העורר שנמצא על החבל, בצירוף הודאתו של העורר בכך שבמועד קרוב לאירוע היה הוא בכפר-סבא, ואף נמלט מדירה מסוימת בשעות הבוקר על ידי קפיצה מקומה שנייה, יחד עם סירובו למסור את כתובתה של האשה או פרטים מזהים אודותיה, וכן רצונו לשמור על זכות השתיקה בחלקים נרחבים של חקירתו, הביאו את בית המשפט המחוזי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר לאירוע ההתפרצות. עוד ציין בית המשפט, כי לחובת העורר מספר מאסרים על תנאי בני הפעלה, וכן כי הורשע בעבר שבע פעמים ב-17 תיקים, בהם תשעה בתחום עבירות רכוש. מכאן הסיק בית המשפט המחוזי כי העורר מסוכן לציבור. כאמור, דחה בית המשפט את עררו של העורר. נגד החלטה זו מופנה הערר שלפניי.

7.

עיקר טענותיו של העורר מופנות נגד הקביעה כי נתקיימו ראיות לכאורה בעניין האישום הראשון. העורר טוען כי על החבל נמצאו פרופילים גנטיים של לפחות עוד שישה אנשים. עוד מציין העורר את קיומו של בקבוק עליו נמצאו פרופילים גנטיים של שני אנשים נוספים. לפיכך, לטענתו, הראיות הקושרות אותו לאירוע קושרות למקרה מספר אנשים נוספים. עוד טוען העורר כי אין לראות בהודאתו לעניין ביקורו בכפר-סבא ראיה המחזקת את מארג הראיות נגדו. כך, לטענתו, מסר הוא בחקירתו מועד ומקום כלליים בלבד, ואין אלה תואמים את מועד ומקום ביצוע העבירות המיוחסות לו. זאת ועוד, העורר העיד כי קפץ מחלון דירה בקומה ראשונה או שנייה, ולא מקומה חמישית, וכי לא השתמש בחבל. עוד טוען העורר כי טעה בית המשפט המחוזי משהתעלם מהעובדה כי חבל הינו חפץ נייד, אשר אפשר שהפרופיל הגנטי של העורר הוטבע עליו בטרם הגיע החבל לזירת האירוע.

8.

המשיבה מבקשת לאמץ את החלטתו ואת נימוקיו של בית המשפט המחוזי. עוד מבקשת היא לזקוף לחובתו של העורר את העובדה כי לא עלה בידו להסביר כיצד הפרופיל הגנטי שלו נמצא על חבל בזירת האירוע. כמו כן, מדגישה המשיבה כי העורר תיאר בגרסתו לגבי ביקורו בכפר-סבא סיטואציה דומה לזו של אירוע ההתפרצות, קרי קפיצה מחלון דירה בכפר סבא בשעות הבוקר במועד קרוב ליום האירוע, ויחד עם זאת לא מוכן הוא לחשוף את האשה או פרטים כלשהם לגבי מיקום ביתה. לאור כל אלה מבקשת המשיבה לדחות את הערר ולהותיר את העורר במעצר עד תום משפטו.

9.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל. הראיה הנסיבתית העיקרית הקושרת את העורר עם אירוע ההתפרצות הינה הימצאות הפרופיל הגנטי שלו על חבל שנמצא בזירת האירוע. אין בראיה זאת כדי לבסס ראיות לכאורה ברמה המספיקה למעצרו של העורר. ראשית, על החבל נמצאו דגימות דנ"א של לפחות שישה אנשים נוספים. לכאורה, עובדה זו קושרת במידה זהה אנשים נוספים לאירוע ההתפרצות. זאת ועוד, בזירת האירוע נמצא בקבוק ועליו פרופילים גנטיים של שני אנשים נוספים. לכאורה, ניתן לקשור גם שני אנשים נוספים אלה לאירוע. בנוסף, ובכך העיקר, צודק העורר בטענתו כי חבל הינו חפץ נייד, וככזה קיימת אפשרות כי הפרופיל הגנטי של העורר הושאר על החפץ במועד אחר ובמקום אחר (ראו, ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד , פ"ד נו(5) 221, 231 (2002); ע"פ 7293/97 ז'אפר נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(5) 460 (1998)). במילים אחרות, אפשר שהחבל הובא לזירת האירוע על ידי מי מהאנשים האחרים שהפרופיל הגנטי שלהם נמצא על החבל ואילו העורר השאיר את הפרופיל הגנטי שלו על החבל במועד מוקדם יותר. במצב דברים זה, נראה כי מדובר בראיה שאינה מצדיקה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים (ראו, בש"פ 10028/03 אלקריף נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(2) 577, 581 (2003)). חומר הראיות הגולמי כולל ראיות נוספות נגד העורר. כך למשל ניתן להצביע על שתיקתו החלקית בחקירה. איני פוסל את האפשרות כי לאחר שמיעתן של הראיות כולן תחליט הערכאה הדיונית להרשיע את העורר בעבירה של התפרצות. אולם, לטעמי אין לומר כי הראיות הקיימות די בהן כדי לקבוע שהמשיבה הצליחה לעבור את הרף הנדרש של ראיות לכאורה על מנת להצדיק מעצר. זאת, ככל שמדובר באישום הראשון.

10.

אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה בנוגע לשלושת האישומים הנוספים. עם זאת, במהלך הדיון בפניי לא חלקה המשיבה על כך שאין די באישומים אלה כדי להצדיק את מעצרו של העורר עד תום משפטו. לפיכך, החלטותיהם של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום מבוטלות. העורר ישוחרר מן המעצר בתנאים הבאים:

א.

הפקדה במזומן של 10,000 ש"ח.

ב.

התחייבות עצמית בערבותם של שני ערבים בסכום של 25,000 ש"ח (כל אחד).

ההסדרה של השחרור תבוצע בבית משפט השלום בכפר-סבא. כל עוד לא ימולאו התנאים ייוותר העורר במעצר. אם הוא לא ישתחרר תוך 10 ימים מהיום, יש להביאו בפני שופט המעצרים בבית משפט השלום בכפר-סבא.