בש"פ 4619/00 יורי שטאשוילי נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר הוגש לבית משפט השלום כתב אישום, המייחס לו אחזקה של סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל 10 ק"ג (ברוטו) שלא לצריכה עצמית. עם הגשת כתב האישום, התבקש מעצר העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום נעתר לבקשה והורה על חלופת מעצר, כולל מעצר בית. בבסיס החלטתו עמד עיקרון אחידות ההחלטה ביחס לעורר וביחס לאחר אשר הועמד עמו לדין באותה אשמה, ושוחרר ממעצרו בתנאים אותם קבע בית המשפט. ערר שהוג ש לבית המשפט המחוזי התקבל, בית המשפט המחוזי החליט על מעצר העורר עד תום ההליכים. על כך הוגש ערר זה.

2.בית המשפט המחוזי מצא שלא היה מקום להשוות את עניינו של העורר לזה של האחר. האחר היה בעל המכונית בה נמצא הסם, ועל פי הראיות שבידי התביעה הראיות נגד האחר "חלשות" במידה רבה מאלה הקיימות נגד העורר. וגם זאת, להבדיל מהאחר, לעורר יש הרשעות קודמות.

באת כוח העורר היתה ערה לשוני האמור בין שני הנאשמים, והסכימה שאין להשוות את עניינם של השניים. עם זאת, ביקשה שיקבע שבחינה של עניינו של העורר, כשהיא עומדת לעצמה, לא מצדיקה את ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים.

3.דין הערר להדחות. הכמות הגדולה של סם שהחזיק לכאורה העורר, מלמדת על עיסוקו בעסקי סמים. לגבי כמות כה גדולה של סם, הנחה היא שזו לא היתה מיועדת רק לצריכה עצמית. מכאן החזקה בדבר מסוכנותו של העורר. מעצר בית אין בו להבטיח את הפסקת עיסוק העורר בעסקי סמים. בהתחשב בכך ובעובדה שלעורר הרשעות קודמות, הכוללות עבירות מרמה ועבירות נגד הרכוש, איני מוצא שיש להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי אין חלופה למעצר העורר עד תום ההליכים.

הערר נדחה.