פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4656/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
היימן חאג' יחיא כאמל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז, מיום 13.4.09, בתיק מ"ת 11219-03-09, שניתנה על ידי כבוד השופט אברהם
יעקב
תאריך הישיבה:
י"ז בסיון התשס"ט
(9.6.09)
בשם העורר:
עו"ד בר עוז אורי,
עו"ד ברנסי נדיר
בשם המשיבה:
עו"ד איתמר גלדפיש
החלטה
לעורר מיוחסות עבירות של נשיאת נשק וסחר בו. נטען, כי בחודש פברואר 2009 פנה שלום דבוש לעורר והזמין ממנו אמצעי לחימה. בתאריך 22.2.09, בשעת לילה מאוחרת, הגיע העורר לבית החולים בחדרה, שם מסר לפרדי פרזדב, עבור דבוש, שקית ובה שלושה רימוני רסס.
הראיות העיקריות שבידי המשיבה להוכחתו של כתב-האישום, הן האזנות סתר ודו"חות עיקוב של שוטרים. בית המשפט המחוזי שעיין בראיות מצא כי הן עונות על דרישת "הראיות לכאורה" להוכחתו של כתב האישום (סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966), וכנגד ממצא זה משיג העורר בפני.
עובר להחלטתי בערר עיינתי בקפידה באותן ראיות, ונראה כי לו עמדו האזנות הסתר לבדן, ספק אם היה מוגש כתב האישום הנוכחי. ברם, אותן שיחות שלובות בדו"חות מעקב על מפגש שהתקיים בחצר בית החולים בחדרה בין בין פרדי, שליחו של דבוש, לעורר, וכן בדו"חות נוספים על פעולותיו של פרדי, שמילא אחר הנחיית דבוש לקבל שקית מהעורר, ולהחביא אותה "לא בתוך בית החולים" (ראו שיחת הטלפון מיום 22.2.09 שעה 23:29 ואילך). באותה חבילה נמצאו שלושה רימוני רסס.
נוכח אלה דעתי באשר למשקלן של ראיות המשיבה זהה לדעתו של השופט המלומד של בית משפט קמא, והרי קיומה של תשתית ראיתית מסוג זה, מחייב את המסקנה כי נגד העורר קמה עילת מעצר סטטוטורית. יתרה מכך, נדמה כי אין צורך לומר עד כמה מסוכנות הן העבירות שיוחסו לעורר, שהרי ההיגיון מחייב כי מי שנזקק לרכוש ממנו רימוני-יד, לא התכוון לעשות בהם שימוש חוקי. יכולתו של העורר להגיע לאמצעי לחימה מסוג זה, ונכונותו לסחור בהם לכל המרבה במחיר, מחייבת את המסקנה הנוספת, כי עניין לנו עם מי שסכנתו לצבור מוכחת, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח עברו הפלילי.
בנסיבות אלו לא נפל פגם בהחלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.
ניתנה היום, י"ז בסיון
התשס"ט (09.06.09)
.
ש ו פ ט