בש"פ 4688/11 בקר אבו אלהווא נ. מדינת ישראל

1.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערר של המבקש נגד החלטה של בית משפט השלום לתעבורה בעיר לעוצרו עד תום ההליכים. המבקש עותר לקבל רשות ערר.

2.

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט לתעבורה נטען כי המבקש נהג ברכב ביום 27.10.10 בעודו פסול מלהחזיק ברישיון נהיגה, וזאת תוך שהוא נתון תחת השפעתו של סם מסוכן. הנהיגה היתה בלא שלמבקש היה ביטוח תקף. רישיון הנהיגה של המבקש לא היה בתוקף מאז שנת 2004. שלושה חודשים לפני המועד בו נתפס המבקש כשהוא נוהג תחת השפעת סמים כאמור, החליט המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כי המבקש אינו כשיר לנהיגה בשל אי התאמה אישיותית. למבקש נודע על החלטה זו בבוקרו של יום 27.10.10, ולפני שנתפס כשהוא נוהג ברכב. ביום 13.4.11 נתפס המבקש שוב כשהוא נוהג בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח.

3.

עניינו של המבקש נדון מספר פעמים בבית המשפט לתעבורה ובבית המשפט המחוזי. כאמור הוחלט לעוצרו עד תום משפטו וערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. יצויין, כי שירות המבחן המליץ על שחרור.

4.

מן החומר עולה כי המבקש מכור לסמים וכי נהג לכאורה ברכב בעודו מצוי תחת השפעתו של סם. המבקש לא פנה להליך גמילה לפני שננקטו נגדו הליכים משפטיים. למבקש, שהינו בן 48 שנים, עבר פלילי מכביד וכן עבר בתחום התעבורתי. כמו כן מעל ראשו תלוי מאסר מותנה בר-הפעלה של ששה חודשים.

5.

בנסיבות המתוארות לא מצאתי שיש מקום להתערבותה של ערכאה זו בערר שני, ובמיוחד כיום כאשר על המבקש לקבל תחילה רשות. במקרה דנא לא מתעוררת כל שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש.

6.

הבקשה נדחית בלא דיון ובלא שהמשיבה נדרשה להשיב.