בש"פ 4716-23 בש"פ 4716-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 4588-04-23 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר בדבוריה, וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה באילת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו, וכן משום שהוא "כרגע נמצא בטיפולי שיניים קשים".

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 22.6.2023, והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

ככלל, כאשר נאשם מבקש להעביר את מקום הדיון בהליך תעבורה המנוהל נגדו, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. זאת, מפני שהעברת הדיון כרוכה בהכבדה ניכרת על התביעה ועדיה, בהם שוטרי התעבורה. לכך קיימים חריגים, בהתקיימן של נסיבות חריגות יוצאות דופן, וכן כאשר מבקש העברת מקום הדיון מודה באשמה, באופן המייתר שמיעת עדים (בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

4.ואולם, לא אלו הן הנסיבות במקרה דנן. המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אינם מעידים על קושי ניידות חריג. משכך, וחרף אי-הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

סוף דבר: הבקשה נדחית. עם זאת, ככל שהמבקש סבור כי ישנו קושי נקודתי להגיע לדיון במועד שנקבע, הרי שנתונה בידיו האפשרות לפנות לבית המשפט הדן בתיק בבקשה מתאימה לדחיית מועד הדיון.