פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4717/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשים:
1. ד"ר סיגל אחיטוב
2. עמוס חלפון
נ ג ד
המשיבה:
רשות הטבע והגנים
בקשת רשות לערור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' פורת) בע"ח 63446-05-21 מיום
9.6.2021
בשם המבקשים:
עו"ד קובי בר-לב; עו"ד
עידית קירזון
החלטה
לפנַי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' פורת ) בע"ח 63446-05-21 מיום 9.6.2021 במסגרתה נדחה, בכפוף לסייגים, ערר המבקשים על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן ) בה"ת 41517-04-21 מיום 2.5.2021 בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לשחרור תפוסים – כ-50 דגי טריגון (להלן: הדגים ) שנתפסו בביתם על ידי פקחי המשיבה.
1.
בתמצית שבתמצית, המבקשים עתרו פעמיים לבית משפט השלום בבקשה לשחרור הדגים. תחילה העלו המבקשים בעיקר טענות בקשר לתנאי החזקת הדגים. בשלב מאוחר יותר, הועלתה הטענה כי למשיבה אין סמכות חוקית לתפוס את הדגים הואיל ולחוק הגנים הלאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק הגנים הלאומיים ) אין תחולה על בעלי חיים אשר מקורם ומוצאם מחוץ לישראל ואשר יובאו אליה באופן מלאכותי, כפי שנעשה בענייננו. זאת בהסתמך על פסק דין שניתן בעבר בבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ (מחוזי חי') 2077/02 עובדיה נ' מדינת ישראל - הרשות לשמירת הטבע והגנים
הלאומיים (12.9.2002) (להלן: עניין עובדיה )). טענות המבקשים נדחו בבית משפט השלום אשר קבע כי הדגים מוחזקים בתנאים אופטימליים וכי המשיבה פעלה כדין בתפיסתם.
2.
ערר שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי, נדחה. בית המשפט ציין כי לאחר עיון בדו"ח סודי שהוצג לו על ידי המשיבה, שוכנע שקיים חשד סביר למעורבות המבקשים במעשי סחר בהיקפים נכבדים. בהתחשב בטיב החשדות, כמו גם ביכולת ההתרבות של הדגים, לא נמצא כי הגיעה העת להורות על החזרת הדגים לידי המבקשים. לצד זאת, נקבע כי יש לסיים את פעולות החקירה בתוך חודשיים ימים, עד ליום 15.8.2021, כאשר אם עד לאותו מועד לא תוגש הצהרת תובע, ישוחררו הדגים. ככל שיוגש כתב אישום, ייערך דיון בעניין התפוסים לפני הערכאה אליה יוגש כתב האישום.
3.
מכאן לבקשת הרשות לערור שלפנַי, במסגרתה נטען בעיקר כי הערכאות קמא התעלמו מהיעדר סמכות המשיבה לפעול בכל הנוגע לבעלי חיים אשר מוצאם מחוץ לישראל וייבואם מלאכותי, תוך סטייה מפסק דין שניתן בעבר בסוגיה בעניין עובדיה . עוד נטען כי למבקשים צפוי להיגרם "עיוות דין משווע" בשל המשמעויות של הגשת כתב אישום ללא סמכות. בנוסף נטען כי בית המשפט המחוזי הסתמך על העובדה שהדגים בעלי יכולת הולדה והתרבות משמעותית מבלי שהדבר הוכח או נטען.
4.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות לערור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים מיוחדים, המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית או בנסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת כגון חשש לעיוות דין (ראו למשל, לאחרונה: בש"פ 4112/21 גוטמן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (16.6.2021); בש"פ 4132/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (20.6.2021); בש"פ 4594/21 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (2.7.2021)). למרות טענות המבקשים, לא מצאתי כי עניינם נכנס בגדר מקרים אלה. לא עלה בידי המבקשים להצביע על נסיבות חריגות או על עיוות דין שנפל בהחלטת בית המשפט המחוזי. שאלת מקור הסמכות לתפיסת הדגים נדונה ונבחנה על ידי שתי ערכאות. הטענה לעיוות דין חמור שייגרם בשל הגשת כתב אישום ללא מקור סמכות איננה עומדת על הפרק בעת הזו, בנקודת הזמן הנוכחית, טרם שהוגש כתב אישום. ומעל הכל, החלטת בית המשפט המחוזי הינה החלטה ארעית במהותה וטרם ניתנה המילה האחרונה בדבר גורל הדגים. אף נקבע כאמור כי בתום תקופת הביניים, אם לא יוגש כתב אישום, יוחזרו הדגים למבקש. בנסיבות אלו, הבקשה אינה בשלה כלל לדיון.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"ו בתמוז התשפ"א (6.7.2021).
ש ו פ ט