בש"פ 4768/08 מדינת ישראל נ. חאלד מוסא

א.

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו -1996 החל מיום 11.6.08, בתשעים ימים או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 4043/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ב.

(1) כנגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 4043/07)

המייחס למשיב 1 עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 ולמשיב 2 עבירת רצח לפי סעיף

300 (א) (2) ו 301 לחוק העונשין ועבירות נשק לפי סעיף 144 (א) ו 144(ב) לחוק העונשין.

(2) המשיבים הם אחים. על פי הנטען בכתב האישום, בין המנוח ובין משפחת המשיבים סכסוך ארוך שנים. בלילה שבין 14.7.07-13.7.07 התקיימה בכפר דיר אל אסאד חתונה בחצר ביתו של כמיל מוסא. במסיבה נכחו המשיב 1, המנוח ואורחים נוספים. משיב 2 שהה

בקרבת החצר וצפה במסיבה. בחצות או בסמוך לכך עזב משיב 1 את המסיבה, נכנס לרכבו וכנטען המתין לצאתו של המנוח. סמוך לאחר חצות עזב המנוח את המסיבה והלך עם שניים אחרים במורד הכביש. משיב 1 שהבחין במנוח ובאחרים הולכים

במורד הכביש, החל נוסע אחריהם כאשר אורות רכבו כבויים. בשלב מסוים במהלך הנסיעה

הסיט המשיב 1

את רכבו ימינה לכיוון המנוח ואחרים, פגע עם רכבו במנוח והתהפך. למנוח נגרם שבר ריסוק בעצמות השוק השמאלית, פצעי שפשוף, דימומים תת עוריים וקרעים בשוק ובעקב שמאל והוא נותר שרוע על הכביש. מיד לאחר הפגיעה יצא המשיב 1

מרכבו ההפוך, כשבידו סכין וניגש אל עבר המנוח כדי לפגוע בו, אולם אנשים שהיו

במקום הרחיקוהו מהמנוח. בעודו שוכב על הכביש פצוע, הגיע משיב 2 למקום, בעודו מצויד באקדח, ניגש אל המנוח, שלף

את האקדח וירה בו מטווח קצר לפחות שבעה כדורים. הקליעים שחדרו לגופו פגעו במותנו, באמה הימנית, בבטנו בגבו וירכו הימנית.

ג.

ביום 14.10.07

הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיבים עד תום ההליכים. לא הוגש ערר לבית משפט זה.

ד.

בתחילת משפטם של המשיבים היו מספר דחיות, אשר נבעו מחילופי ייצוג. ואולם, התיק מתנהל כסדרו עתה, עד כה העידו כ- 17 עדי תביעה. נכון לעת הזאת קבועים חמישה מועדי הוכחות לחודשים יולי וספטמבר בעקבות החלטת בית משפט זה מיום 11.5.08, שבגדרה הוארך המעצר

ב-30 יום בלבד, כדי לאפשר פניה לבית המשפט קמא לתוספת מועדים.

ה.

בבקשה הנוכחית נטען כי טיבן של העברות המיוחסות למשיבים ונסיבות ביצוען, מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם. עוד נטען, כי קיים חשש ממשי ששחרורם של המשיבים

ממעצר יוביל להתלהטות הרוחות ולמעשי אלימות

נוספים, וכי רוב עדי התביעה הם בני כפרם של המשיבים, ועל כן שחרורם של המשיבים עלול להביא לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים.

ו.

(1) בדין נמסר מפי באת כוח המדינה, כי מאז הגשת הבקשה הוספו עוד שני מועדים בספטמבר 2008, והוגשה על-ידי הפרקליטות בקשה למועדים נוספים; בית המשפט המחוזי עושה מאמצים רבים לתוספת מועדים. צוין גם כי, האוירה במשפט סוערת אל מול משפחת המנוח; והוטעמה מסוכנות שני המשיבים.

(2) בא כוחם המלומד של המשיבים ציין כי הרוחות בין המשפחות נרגעו במידה מסוימת מול העבר, ולשיטתו גם שבע הישיבות הקבועות (שתיים לפני הפגרה וחמש בספטמבר) לא יספיקו לסיום המשפט. בעוד גילה

הסניגור נכונות לגבי המשיב 2 (המואשם ברצח) להארכה המבוקשת על-ידי המדינה, סבר כי יש מקום לשחרורו לחלופה של משיב 1, המואשם בחבלה בכוונה מחמירה, ושמרבית העדים הנוגעים אליו העידו.

ז.

אזכיר, שבהחלטה מיום 11.5.08 ציינתי כי "תפקידו של בית משפט זה לפי צו המחוקק בכגון דא... הוא בקרת ההליך, כדי למנוע ככל הניתן התמשכותו". על כן הוארך אז המעצר בשלושים יום כאמור. ברי כי בית המשפט המחוזי נתן אל לבו את המשאלה על-ידי תוספת מועדים, ועשה – ובטוחני כי גם יעשה – כמיטב יכולתו לקדם את ההליכים בתיק.

ח.

שקלתי את העמדה שהביע עו"ד מסאלחה. אין איפוא מחלוקת לגבי משיב 2. אכן בשלב מסוים בהתארכותו של משפט משתנה, כנאמר לא אחת בפסיקה, נקודת האיזון. האם ניתן לומר שנקודת האיזון דנא השתנתה לגבי המשיב 1? מחד גיסא המשיב 1 הוא בעל עבר נקי, ומאידך גיסא סבר בית המשפט המחוזי כי המסוכנות, הנובעת מחומרת המעשה, אינה מאפשרת חלופה. יתכן שכך גם כיום, ואין צורך להכביר מלים על החומרה, המציבה רף גבוה בהחלט בפני כל חלופה – אך אליה מצטרפים שיקולים נוספים. חלוף תשעה חודשים, מועד בקרה שקבע המחוקק, ושעה שהצפי אינו לסיום המשפט בהארכה הקרובה, עם כל מאמצי בית המשפט גם כיום, מצדיק לדעתי במקרה של בעל עבר נקי הזמנת תסקיר. תסקיר שירות המבחן למבוגרים באשר למשיב 1 יוגש איפוא בתוך 30 יום, ויונח על שולחן בית המשפט המחוזי. איני קובע דבר מעבר לכך , ובית המשפט המחוזי יפעל כמובן לפי שיקולו. אני ער לעיצומים בשירות המבחן, ומייחל – באינטרס הכל – כי יסתיימו בהסכמה.

ט.

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת לגבי משיב 2, ומעצרו יוארך בשלושה חודשים מיום 11.6.08. לגבי משיב 1 מתקבלת הבקשה אף היא, בכפוף לכך שיוגש תסקיר בתוך 30 יום כאמור, ובית המשפט המחוזי יחליט בעקבותיו.