בש"פ 4451/09 מדינת ישראל נ. מוחמד מוסא

בקשה שישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 4.6.2009 או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק פ"ח 4043/07, לפי המוקדם.

כתב האישום

1.

בחודש אוגוסט 2008 הוגש נגד המשיב, וכנגד אחיו (להלן נאשם 1 ), כתב אישום המייחס למשיב עבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) וסעיף 301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירות בנשק לפי סעיף 144(א)+(ב) לחוק. לנאשם 1 יוחסה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק. כמתואר בכתב האישום, בין משפחת הנאשמים לבין משפחת המנוח קיים סכסוך בן שנים מספר. בלילה של יום ה-13.7.2007 השתתפו הנאשם 1 והמנוח במסיבת חתונה שנערכה ביישובם, דיר אל אסד. באותה עת שהה המשיב בקרבת חצר האירוע וצפה במסיבה. בחצות או בסמוך לכך יצא הנאשם 1 מן המסיבה והמתין ברכבו שחנה בסמוך לחצר, לצאתו של המנוח. עם יציאת המנוח, יחד עם שניים אחרים, מן המסיבה, החל הנאשם 1 נוסע אחריהם כאשר אורות רכבו כבויים. בשלב מסויים, ומתוך כוונה לפגוע במנוח או באחרים, הסיט הנאשם 1 את רכבו לעברם, פגע במנוח והתהפך. כתוצאה מפגיעת הרכב נגרמו למנוח שבר ריסוק בשוק השמאלית, פצעי שפשוף, דימומים תת עוריים וקרע בשוק ובעקב שמאל והוא נותר שוכב על הכביש. אז יצא הנאשם 1 את הרכב ההפוך כאשר בידו סכין וניגש אל המנוח, אולם אנשים שהיו במקום הרחיקוהו. מספר דקות לאחר מכן, ובעוד המנוח שוכב על הכביש, הגיע המשיב מצויד באקדח וירה במנוח מטווח קצר שבעה כדורים לפחות, אשר פגעו באיברים שונים בגופו. מותו של המנוח נגרם ממעבר אחד הקליעים דרך הבטן בשל הטווח הקרוב בו נורה, אשר גרם לנזק חמור לאבי העורקים ולאיבוד דם פנימי.

ההליכים הקודמים

2.

ביום 14.10.2007 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ר' סוקול ) לעצור את המשיב ואת נאשם 1 עד לתום ההליכים נגדם. נקבע, כי ראיות לכאורה קיימות בעניינם וכי חלופת מעצר לא תוכל להפיג את מסוכנותם הגבוהה. באופן פרטני נקבע בעניינו של המשיב, כי הראיות כנגדו מבוססות על עדותם של עדי הראייה במקום ומקבלות חיזוק משרידי הירי במכונית.

3.

בחלוף תשעת החודשים הראשונים של המעצר ועם הימשכות ההליכים במשפטם העיקרי, הוגשה לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרם של המשיב ושל הנאשם 1 בתשעים ימים נוספים, לפי סעיף 62 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. ביום 11.5.2008 האריך בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין , במסגרת בש"פ 4075/08) את מעצרם בשלושים ימים וקרא לצדדים לקבוע מועדי דיון נוספים בתיק העיקרי ; ביום 10.6.08 הורה בית משפט זה באותו המותב (במסגרת בש"פ 4768/08), על הארכת המעצר השניה . עוד נקבע כי בעניינו של הנאשם 1 ייערך תסקיר מעצר שיוגש לבית המשפט המחוזי. תסקיר המעצר שהוגש לא המליץ על חלופה ובית המשפט קמא הורה על השארתו של הנאשם 1 במעצר; ביום 10.6.2008 הורה בית משפט זה (השופטת א' חיות , במסגרת בש"פ 7516/08 ) על הארכת מעצרם של המשיב ושל הנאשם 1 בפעם השלישית ; ביום 6.12.2008 הורה בית משפט זה (השופט א' לוי , במסגרת בש"פ

9996/08)

על הארכת מעצרם בפעם הרביעית ; ביום 5.3.2009 הורה בית משפט זה ( השופט

א' רובינשטיין , במסגרת בש"פ 1893/09) על הארכת מעצרו החמישית של המשיב בתשעים ימים, בשל "החומרה והמסוכנות" העולות מעבירת הרצח בה הוא מואשם, ועל שחרורו של הנאשם 1 לחלופת מעצר, בכפוף להגשת תסקיר מעצר ודיון בבית המשפט קמא. ביום 25.3.2009 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט

ר' שפירא ) על שחרורו של נאשם 1 לחלופת המעצר המוצעת.

התקדמות ההליכים בתיק העיקרי

4.

ביום 27.8.2007 נערכה הקראה של כתב האישום. מאז התקיימו 31 ישיבות הוכחות בתיק, והעידו בהן כל עדי התביעה. ביום 22.4.2009 נסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה, בה נערכו עד כה ארבע ישיבות הוכחות ונשמעו שישה עדים, בהם עדותם של הנאשם 1 ושל המשיב. להוציא דחיות מספר במועדי הדיונים, המונחות בעיקר לפתחו של המשיב והנובעות מהחלפת ייצוגו, וכן להוציא מקרים בהם לא התייצבו עדים, מתנהל המשפט העיקרי כסדרו.

טענות הצדדים

5.

על פי הנטען בבקשה, וכן בדיון שהתקיים לפניי מפי באת כוחה של המבקשת, עו"ד רוסו, טיבן של העבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען מעידות על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. עוד הוטעם, כי הסכסוך בין המשפחות, אשר היווה כאמור את המניע למעשים, טרם יושב, על כל המשתמע מכך. לענין המסוכנות הנשקפת מהמשיב הפנתה עו"ד רוסו לקביעתו של השופט לוי, כאשר החליט על הארכת המעצר הרביעית:

"כידוע, מעצר ממושך מטה את הכף לטובת זכותו של נאשם לחירות, ובנסיבות אחרות אפשר שהייתי בוחר בפתרון זה נוכח הצפי כי גם בתקופת המעצר המתבקשת עתה אין ספק כי משפטם של המשיבים לא יגיע לסיומו. ברם, מנגד ניצבות העבירות החמורות המיוחסות למשיבים והסכנה הגלומה בהן לציבור, מחד, והחשש לשיבוש מהלכי משפט, מאידך" ( בש"פ 9996/08

מדינת

ישראל נ' מוסא (לא פורסם, 16.12.2008).

עוד הפנתה להחלטתו של השופט רובינשטיין בנדון:

"לגבי נאשם 2 [המשיב דנא], המואשם ברצח - ועל החומרה והמסוכנות העולות מכך אין להכביר מילים - יש מקום לקבל את הבקשה בשל המסוכנות" ( בש"פ

1893/09 מדינת

ישראל נ' מוסא (לא פורסם, 5.3.2009).

6.

עוד צויין, באשר למשפטו העיקרי של המשיב, כי פרשת ההגנה מצויה בעיצומה וכי שלוש ישיבות הוכחות נוספות עתידות להיערך בחודש הקרוב בתאריכים 14.6, 17.6 ו-5.7, ומועד נוסף נקבע ל-16.11 השנה. בתשובה לשאלת בית המשפט התחייבה באת כוח המבקשת, כי המבקשת תפנה לבית המשפט קמא בבקשה לקביעת מועדי הוכחות נוספים, קודם ליום 16.11.2009, ככל שיאפשר זאת יומנו של בית המשפט.

7.

באת כוחו של המשיב, עו"ד חדירי, מתנגדת לבקשה. הודגש, כי המשיב עצור קרוב ל-23 חודשים וכי על פי קצב התקדמותו של המשפט בו קבועים עוד ארבעה דיונים, הדעת נותנת כי תתבקש הארכת מעצר נוספת עד למתן פסק דין. עוד נטען, כי החשש לשיבוש מהלכי משפט ולהשפעה על עדים התאיין עם סיומה של פרשת התביעה והעדת כל עדי התביעה בתיק. לענין המסוכנות ביקשה עו"ד חדירי, כי

ייערך תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, כפי שנעשה בעניינו של אחיו, הנאשם 1, וכי ישוחרר בתנאים מגבילים. עו"ד חדירי הביאה, בהגינותה, לידיעת בית משפט זה כי טרם הושגה סולחה בין המשפחות, אולם הדגישה כי מאז שחרורו של הנאשם 1 למעצר בית לא נרשמו חיכוכים בין המשפחות וכי יש להניח שכך יהא המצב אף אם המשיב ישוחרר למעצר בית מלא.

דיון והכרעה

8.

כידוע, בבואנו לבחון בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, כל שכן הארכת מעצר שישית, שומה עלינו לאזן כראוי בין שני אינטרסים המתמודדים על הבכורה. מחד, עומדת זכות הנאשם לחירות כל עוד לא הוכחה אשמתו. מאידך, ניצב אינטרס שלום הציבור וניהולו התקין של ההליך השיפוטי. הימשכות ההליכים בתיק העיקרי עשויה, כאשר היא משמעותית, להטות את הכף לטובת שחרורו של הנאשם [ראו למשל: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 6489/05 מדינת ישראל נ' ספיר (לא פורסם, 27.7.2005); (בש"פ 5194/08 מדינת ישראל נ' ולמר (לא פורסם, 29.6.2008)].

9.

במקרה שלפניי, סוף משפטו של המשיב כבר נראה באופק ופרשת ההגנה מצויה בעיצומה. בהצטרף עובדה זו לעובדת מסוכנותו הגבוהה והבלתי שנויה במחלוקת של המשיב, נוטה כף המאזניים כנגד שחרורו. מסוכנותו של המשיב, עליה עמד בית משפט זה בחמש החלטותיו הקודמות, נלמדת ממעשה הרצח האכזרי המיוחס לו, כאשר ירה מטווח קרוב במנוח בעודו מוטל פצוע על הכביש. מסוכנות כזו, אין בידי חלופת מעצר לאיין. לא זו אף זו, כפי שהודיעתנו עו"ד רוסו, המשיב נחשב למנהיג המשפחה, וכל עוד לא בא הסכסוך בין המשפחות על פתרונו, יש גם בעובדה זו כדי להטות את הכף נגד שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

10.

בענין קיומה של עילת מעצר, צודקת עו"ד חדירי בטענתה, כי משנסתיימה פרשת התביעה, נגוז החשש מפני השפעה על עדים ושיבוש מהלכי משפט. ואולם, לא חשש זה הוא אשר עמד בבסיסן של הארכות המעצר הקודמות של המשיב, אלא כאמור, מסוכנותו, אשר עודנה שרירה וקיימת. במצב דברים זה - כאשר המשיב מואשם ברצח בכוונה תחילה - לא נוכל לגזור גזירה שווה בינו לבין אחיו, הנאשם 1, המואשם בגרימת חבלה חמורה, ולא נוכל להורות על עריכת תסקיר בעניינו, שיהא בסופו של יום בבחינת ברכה לבטלה.

11.

סיכומו של דבר, באיזונן הכולל של נסיבות הענין ונוכח מסוכנותו של המשיב, דין בקשת המדינה להתקבל ומעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים מיום מתן ההחלטה, או עד למתן פסק דין בתיק פ"ח 4043/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

12.

בשולי הדברים יוער כי טוב יְיעשה, אם בית המשפט קמא יקבע מועדי דיונים נוספים, בנוסף לארבעת הדיונים שנקבעו, ולפני הדיון האחרון שביניהם שנקבע ליום 16.11.2009 (ככל שיומנו מאפשר זאת).

13.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת.