בש"פ 4780/22 בנימין זאבי נ. מדינת ישראל

1.

מה שבולט בהליכים שהתנהלו עד עתה בעניינו של העורר הוא התובענות והדורשנות שאינם עומדים בשום יחס לנקודת המוצא והיא: ענייננו בעבירת רצח.

2.

ביום 30.3.2022 ניתנה החלטת כב' השופט רובין בבית המשפט המחוזי שהייתה בגדר "מעצר ביניים". העורר אץ רץ לבית משפט זה בערר על מעצר ביניים בתיק רצח. השופט מינץ דחה את הערר בהחלטתו מיום 14.4.2022.

ביום 10.5.2022 ניתנה החלטת כב' השופט רובין שהורתה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, בין היתר בהינתן תסקיר שלילי של שירות המבחן. על כך הוגש ערר של העורר. ביום 19.5.2022 ניתנה החלטת השופט אלרון שהחזיר את הדיון לבית משפט המחוזי. בימים 19.6.2022 ו-30.6.2022 ניתנו החלטות של כב' השופט רובין בבית המשפט המחוזי אשר הורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני של העורר. הפעם הייתה זו המדינה שהגישה ערר. הערר נדחה בהחלטתה של השופטת כנפי-שטייניץ מיום 4.7.2022, הגם שבהחלטה זו הורתה לעבות את מערך הערבויות (בש"פ 4476/22).

3.

טרם יבשה הדיו על החלטתה של השופטת כנפי-שטייניץ והעורר הגיש ערר והפעם תקף את עצם ההחלטה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

הלכה למעשה מהות הערר היא ניסיון לערער על החלטתה הנ"ל של השופטת כנפי-שטייניץ . אך גם אם נתעלם מעניין זה, הרי שלא בכדי פתחתי בכך שהלך רוחו של העורר מעידה על כך שהוא סבור ככל הנראה שענייננו בעבירה של גניבה, התפרצות וכיו"ב, שאחרת לא ניתן להבין את הלך הרוח התובעני והדורשני, כפי שבא לידי ביטוי כבר בערר שהוגש בשעתו לשופט מינץ , ערר על מעצר ביניים בתיק רצח.

4.

לגופם של דברים.

ענייננו בעבירת רצח שאכן התרחשה לפני שנים רבות. כפי שציין השופט מינץ בהחלטתו "רב הנסתר על הגלוי". במצב דברים זה צריך לחלוף זמן על מנת שבית המשפט יתרשם מהעורר והאם ניתן ליתן בו אמון. כל אלה מצריכים כאמור חלוף זמן מסוים והדרגתיות. בבוא היום, אם וכאשר העורר יוכיח בהתנהלותו כי ניתן ליתן בו אמון, אזי ייתכן, ואיני קובע מסמרות, שבית המשפט יראה להקל בדרך זו או אחרת ובהדרגה - החל מחלונות לאוורור וכיו"ב. אדגיש שוב כי איני קובע מסמרות.

מכל מקום, בהינתן סוג העבירה, בהינתן התסקירים השליליים, בהינתן שהתמונה המלאה הנוגעת לעורר רחוקה מלהיות ברורה, הרי שלא היה מקום להגשת הערר דנן בעיתוי שהוגש.

5.

סוף דבר – הערר נדחה.