בש"פ 4790/11 מדינת ישראל נ. עאטף אלקיעאן

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת

נ' נצר) להורות על שחרורו של המשיב בתנאים.

2.

ביום 3.3.2011 הגישה העוררת כתב אישום נגד המשיב ושני נאשמים נוספים. כתב האישום מתאר סדרה של אירועים אלימים שהתרחשו ביום 22.2.11 בישוב חורה שבדרום הארץ. אותם אירועים התרחשו על רקע סכסוך בין שני פלגים של משפחה אחת. לפי הנטען בכתב האישום, נסע המשיב במשאית בה נהג אדם אחר. במהלך הנסיעה, כך לפי כתב האישום, הוציא המשיב את פלג גופו העליון מן המשאית וירה ברובה לעברו של אדם שנהג בכלי רכב אחר. לאחר מכן, הוסטה המשאית על ידי נהגה והמשיב לכיוון המכונית בה נהג אותו אדם שהמשיב ירה לעברו. המשאית התנגשה ברכב האחר והאדם שהיה בו נחבל בראשו כתוצאה מן ההתנגשות. בכתב האישום מיוחסת למשיב עבירה של חבלה בכוונה מחמירה וכן עבירה של נשיאת נשק.

3.

בבית המשפט המחוזי ניתנו מספר החלטות לעניין בקשתה של העוררת לעצור את המשיב עד תום משפטו. מכל מקום, העניין הגיע לבית משפט זה (בש"פ 3059/11; בש"פ 3060/11) שהחליט ביום 15.4.2011 לדחות ערר שהגיש המשיב לעניין קיומן של ראיות לכאורה, ולקבל ערר של העוררת דכאן בנושא המעצר. בית משפט זה הורה, כי המשיב ייעצר עד לתום משפטו. כחודשיים לאחר שהעניין נדון בבית משפט זה, התקיימו דיונים נוספים בבית המשפט המחוזי, וביום אתמול 26.6.11 הוחלט על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. יצוין, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום אתמול ניתנה לאחר שהונחו בפניו מספר תסקירים. על פי החלופה, ישהה המשיב במעצר בית מלא, תחת איזוק אלקטרוני, בכפר שיבלי שבצפון הארץ. העוררת טוענת, כי לא היה מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

4.

בהחלטה שניתנה בבית משפט זה בחודש אפריל האחרון נאמר בסופה, כי אין לשלול את האפשרות כי תוגש בקשה לעיון חוזר אם וכאשר יירגעו הרוחות בין הפלגים הניצים בישוב חורה, וזאת אף טרם סיומו של המשפט. בית משפט זה ציין, כי המשיב הינו אדם נורמטיבי "אולם דרגת המסוכנות היא כה גבוהה, בפרט כאשר השטח "בוער", כך שאין לסמוך גם על המרחק הגיאוגרפי", הכוונה למרחק בין הישוב חורה לכפר שיבלי. הזכרתי כבר, כי בפני בית המשפט המחוזי הונחו מספר תסקירים. אציין את האחרון שבהם, זה מיום 22.6.11. בתסקיר הומלץ לשחרר את המשיב לחלופה בכפר שיבלי. מה שחשוב לא פחות מן ההמלצה הוא ששירות המבחן בחן אצל המשטרה את המצב העדכני בישוב חורה לעניין הסכסוך בין הפלגים הניצים. על פי האמור בתסקיר, גורמי המשטרה הביעו דעתם כי החלופה המוצעת, היינו בכפר שיבלי המרוחק מחורה, תצמצם את הסיכון לחיכוך בין הפלגים ויכולה להוות חלופה מתאימה.

5.

מיותר לומר, כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים במיוחד. עם זאת, בית משפט זה קבע, כאמור, כי אם יירגעו הרוחות ניתן יהיה לבחון בקשה לעיון חוזר. לאור התסקיר מיום 22.6.11, ובמיוחד עמדת המשטרה כפי שהוצגה בו, נראה לי כי התקיימו הדרישות שבהחלטה שניתנה בבית משפט זה ביום 15.4.11.

6.

בטרם סיום אתייחס לשני עניינים, האחד מהותי והשני דיוני. בית המשפט המחוזי ראה לנכון בהחלטתו מיום אתמול להורות על שחרור עוד לפני הסדרתו של האיזוק האלקטרוני. סבורני, שבכך שגה בית המשפט. הנסיבות, כמתואר בתמצית בהחלטה זו, אינן מצדיקות לקיחת סיכון מרחיק לכת, לטעמי, של שחרור טרם הסדרת האיזוק האלקטרוני.

עניין נוסף נוגע לעיכוב הביצוע עליו הורה בית המשפט המחוזי ביום אתמול. בהחלטה נקבע, כי שחרורו של המשיב יעוכב עד היום בשעה 15:00. העיכוב האמור גרם לכך שהגורמים השונים המעורבים, ביניהם פרקליטות המדינה ובית משפט זה, הוכנסו לתזזית על מנת שניתן יהיה לדון בערר תוך המועד של העיכוב הקצר מאוד עליו הורה בית המשפט המחוזי. לא אחת המליץ בית משפט זה לבתי המשפט המחוזיים כי כאשר ניתן עיכוב ביצוע לשם הגשתו של ערר על החלטת שחרור, וודאי כאשר אין מדובר במעצר ימים, ראוי לעכב את השחרור למשך 48 שעות, כפי שהדין מאפשר.

7.

אשר על כן, הנני מחליט לדחות את הערר בכפוף לכך שהמשיב לא ישוחרר כל עוד לא יעשו הסידורים הנדרשים על מנת לוודא שהאיזוק האלקטרוני מותקן ופועל כהלכה.