בש"פ 4815/02 אופיר בושרי נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום המייחס לו עבירות של קשר לפשע, חבלה במזיד ברכב, תקיפה הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות והצתה. לפי הנטען נעברו העבירות יחד עם שניים אחרים ונראה, לכאורה, כי יש, כנראה, יסוד לטענה שהעורר לא היה היוזם והמבצע העיקרי של המעשים. העורר אף הודה, במהלך חקירות במשטרה, במקצת המעשים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל), בהחלטתו מיום 13.3.02, הורה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

2.בהודעת הערר וכן בטענותיה לפני לא חלקה באת כוח העורר על קיומן של ראיות לכאורה ומיקדה טענותיה בשחרורו של העורר לחלופת מעצר. לעניין זה ביקשה כי יוגש על העורר תסקיר מעצר. באת כוח המדינה התנגדה לבקשה הן בהתחשב בחלקו של העורר במעשי העבירה החמורים המיוחסים לו - שלדעתה לא היה קטן - והן לאור הרשעה קודמת שלו.

3.אכן, העבירות המיוחסות לעורר הן חמורות ולכאורה מעידות על מסוכנות (לענין עבירות הצתה כמעידות על מסוכנות ראה החלטתי בבש"פ 2999/98 עדנאן נטשה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) והאסמכתאות שם). אף על פי כן נראה לי כי בהתחשב בכך שהעורר לא היה, כנראה, היוזם והמבצע העיקרי ולאור הרקע האישי שלו, כפי שתואר בחוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 28.2.02 שהוגשה עליו, יש מקום להורות על תסקיר מעצר; זאת מבלי לחוות דעה, בשלב זה, אם ראוי לנקוט כאן חלופה למעצר.

לפיכך אני מורה כי תוך 10 ימים יוגש על העורר תסקיר מעצר לבית המשפט המחוזי. אחרי הגשת התסקיר יחזור בית המשפט המחוזי וידון בשאלה אם לשחרר את העורר לחלופת מעצר, אם לאו.