בש"פ 4865/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-מ"ת 19727-11-19 מיום 21.6.2021 שניתנה על ידי השופטת א' פינק, וכן בקשה אחת עשרה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים ).

2.

המסכת העובדתית בגינה הוגש כתב האישום נגד העורר ואחרים פורטה בהרחבה בהחלטת בית משפט זה בבש"פ 2631/21 מיום 22.4.2021, ומשכך אפנה לעובדות הבאות בתמצית בלבד.

כתב האישום מייחס לעורר עבירת ניסיון רצח, תוך שימוש באלימות קשה, "התעללות ואכזריות מיוחדת", ולאחר מותו של המנוח – קבורתו וביצוע פעולות לשיבוש הליכי משפט והעלמת ראיות, כל זאת כמפורט בבקשה האחת עשרה להארכת מעצרו.

עוד מן הראוי לציין כי לאחר האמור לעיל, נמלט העורר מישראל יחד עם אחר, והושב ביום 31.10.2019 בסיום הליך הסגרה.

3.

בא כוח העורר בנימוקי הערר ובטיעוניו בפני הפנה להחלטת בית משפט זה בבש"פ 2631/21 המצוין לעיל, שלפיה התבקש שירות המבחן להכין תסקיר עדכני בעניינו.

כמו כן, הפנה בא כוח העורר להחלטה נוספת של בית משפט זה מיום 7.6.2021 שניתנה ב-בש"פ 3871/21 ו-בש"פ 3941/21, בה הוארך מעצרו של העורר בהסכמה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, תוך שנקבע כי טענותיו "ימשיכו להיבחן במסגרת בקשת העיון מחדש" שעתידה הייתה להתקיים בבית המשפט המחוזי.

4.

בית המשפט המחוזי עשה כמצוות בית משפט זה, והנחה את שירות המבחן להכין תסקיר מעצר עדכני. במסגרת זו הוגשו שני תסקירים בעניין העורר, האחד מיום 24.5.2021

והשני מיום 17.6.2021.

בא כוח העורר שם את יהבו באמור בתסקירי שירות המבחן, אשר לגישתו עולה בקנה אחד עם מגמת בית משפט זה בהחלטתו בבש"פ 2631/21 לבחינת אפשרות שחרור העורר ממעצר מאחורי סורג ובריח ככל שבית המשפט ימצא לנכון.

כמו כן, טען בפני בא כוח העורר כי התמשכות הדיונים בעניינו אינה תולדה של התנהלותו הדיונית, וכי למרות חלקו המצומצם של העורר במסכת העובדתית שבכתב האישום, אין בעדים שבאו עד עתה בפני בית המשפט כדי ליתן תמונה מלאה באשר לחלקו בפרשיה. עוד הדגיש כי שני אנשי משטרה מרכזיים, אשר עדותם יכלה לשפוך אור על חלקו של העורר באירוע, לא זומנו עד עתה למתן עדות (עדי התביעה 39 ו-40).

בא כוח העורר ציין את דבר ביטול ישיבת גישור וישיבת הוכחות אשר היה בהן כדי לקדם את ההליך הפלילי, וכי מלבד ישיבת הוכחות נוספת הקבועה ליום 19.7.2021, המשך שמיעת הראיות נקבע לחודש נובמבר 2021, דבר אשר יצריך הארכות מעצר נוספות על פי סעיף 62 לחוק המעצרים.

5.

מנגד, בא כוח המשיבה שב והפנה למסכת העובדתית הקשה המתוארת בכתב האישום; לאכזריות הרבה בה מצא המנוח את מותו; לבריחתו של העורר לחו"ל והצורך בהליכי הסגרה בעניינו; כמו גם לאמור בתסקירי המעצר אשר לשיטתו אינם עולים בקנה אחד עם פרשנותו של בא כוח העורר.

בנוסף לאמור לעיל, הפנה אף בא כוח המשיבה לקצב שמיעת הראיות בבית המשפט המחוזי, ולהתקדמות שחלה עד עתה בשמיעת הראיות בתיק זה.

6.

לנוכח טיעוני באי כוח הצדדים, שבתי ועיינתי בתסקיר המעצר מיום 24.5.2021, בו צוין כי לנוכח העבר הפלילי "הנרחב", הישנות ביצוע העבירות וחומרת העבירה בגינה העורר עומד לדין כיום, כמו גם עובדת בריחתו מהארץ טרם מעצרו על מנת לחמוק מעונש, הרי תוכנית טיפולית בקהילה לא תוכל להקיף את מכלול צרכיו ותדרוש שהות ארוכה תחת תנאים מגבילים "ללא מעש".

בנסיבות אלו, צוין כי על אף ההתרשמות החיובית מהמפקחים, מתקשה שירות המבחן "להעריך את מידת כנותו... באשר ליכולתו לשמור על התנאים המגבילים לאורך זמן". לצד זאת, צוינה ההתרשמות בדבר שינוי בעמדת העורר, ונראה כי לראשונה בחייו הוא מביע נכונות "לערוך שינוי משמעותי בדפוסי התנהגותו ולעלות על דרך חיובית ונורמטיבית, ואף לראשונה מבקש את עזרת גורמי הטיפול והרווחה בכך".

בתסקיר זה, לא הובאה המלצה חד משמעית בעניינו של העורר, ושירות המבחן הותיר את ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי.

7.

לבקשת בית המשפט המחוזי, הוכן תסקיר משלים אשר הוגש כאמור ביום 17.6.2021, ובו שב למעשה שירות המבחן על האמור לעיל, מבלי לבוא בהמלצה חד משמעית בעניינו של העורר.

8.

כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.6.2021 מושא הערר שבפני, נראה כי בית המשפט לא התעלם ממכלול טיעוני בא כוח העורר כפי שבאו לידי ביטוי בדיון בפני, וקבע כי מסוכנותו היא "גבוהה ורבה", ומסקנה זו ניתן להסיק הן מהעבירה של ניסיון לרצח המיוחסת לו ונסיבותיה, אשר הובילו בסופו של דבר למותו של אדם, והן מתוך עברו הפלילי הכולל עבירות של שוד, ניסיון לשוד, עבירות אלימות רבות וכן עבירות רכוש נוספות.

9.

אני תמים דעים עם התרשמותו של בית המשפט המחוזי כי השינוי בעמדתו של העורר עליו מצביע שירות המבחן הוא "שינוי ראשוני בלבד", וכי בשלב זה טרם הגיעה 'נקודת האיזון' אשר בה על בית המשפט לשוב ולבחון את שאלת המשך המעצר עד לתום ההליכים עד עתה.

אכן, ניתן ללמוד מהמסכת העובדתית שבכתב האישום שחלקו של המשיב אינו מרכזי, ואולם מכלול הנסיבות בעניינו, כמו גם הימלטותו לחו"ל לאחר מעשה, מלמדים על מידת הספק המתעורר באשר לאמון אשר ניתן ליתן בו בבואנו לבחון את שאלת חלופת המעצר האפשרית בעניינו.

10.

איני מוצא לנכון לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי, ומנגד מצאתי כי יש להיעתר לבקשת המשיבה ולהורות על הארכת מעצרו של העורר החל מיום 27.7.2021 ב-45 ימים, או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 59069-03-19, בבית המשפט המחוזי בלוד, לפי המוקדם.

11.

בשולי החלטה זו, אני מוצא לנכון להסב את תשומת לב בית המשפט המחוזי לדבר רצונו של העורר לקדם את הליך הגישור בו החל.

סיכומו של דבר, ערר העורר נדחה, ובקשת המדינה מתקבלת כאמור לעיל.