בש"פ 490/09 עומר אבו סכות נ. מדינת ישראל

1.

בפני עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

2.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד העותר, שהינו אזרח ישראלי, תושב העיר רהט. בכתב האישום מיוחסות לעותר עבירות של מגע עם סוכן חוץ, פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, חברות בארגון טרוריסטי, החזקת מסמכים של התאחדות בלתי מוכרת, הפצה ופרסום בהתאחדות בלתי מותרת, סיוע לאויב במלחמה, קשירת קשר לפעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ניסיון להשמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט. סיפור המעשה עוסק בכניסה של העותר באמצעות האינטרנט לפעילות בארגון אל-קאעידה (להלן – הארגון ). כתב האישום כולל חלק כללי ובהמשך שלושה אישומים שונים. על פי האמור באישום הראשון, גוייס העותר לארגון על ידי קרוב משפחה, כנראה, בן דוד (כתב האישום מדבר בטעות על אחיין). קשריו של העותר עם הארגון והצטרפותו נעשו, כך על פי כתב האישום, באמצעות האינטרנט. העותר עסק עבור הארגון, על פי הנטען, בהפצה של חומרים באמצעות האינטרנט ופעילותו נעשתה בכוונה לסייע לאויב במלחמה עם ישראל. האישום השני מתאר פנייה של פעיל בארגון לעותר, בה נתבקש העותר לרכוש כרטיס מסוים המאפשר רכישת מוצרים באמצעות האינטרנט בלא צורך בהזדהות. האישום השלישי מתאר אירועים שהתרחשו, כך נטען, לאחר שבן דודו של העותר שגייסו וכן אביו של הלה, נעצרו. בעקבות מעצר זה שלח העותר הודעה באמצעות האינטרנט לפעיל של הארגון, דיווח לו על המעצר וביקשו לנקוט פעולות מסוימות שמטרתן למנוע תפיסתן של ראיות נגד בן הדוד. כמו כן, פֵרק העותר חלקים מסוימים ממחשבו והסתירם בבור. מכאן האישום בעבירות של ניסיון להשמדת ראיה ולשיבוש מהלכי משפט.

3.

שר הביטחון הוציא תעודת חיסיון בעניין. על פי התעודה הוטל חיסיון על מסירת ראיות בעניין מקורות מידע של שירות הביטחון הכללי, שיטות, דרכי פעולה ונהלים של השירות, אמצעים טכניים של השירות ושמות, תפקידים ומשימות של עובדי השירות. בתעודה אף נאמר, כי החיסיון אינו חל על מידע מחקירתו של העותר ומחקירתם של עדי התביעה ואשר יש בו פוטנציאל לטענות פסול. בעתירה מבקש העותר להסיר את החיסיון.

4.

קיימתי שני דיונים בעניין העתירה. כמקובל, הדיונים היו מורכבים משני חלקים, חלק אחד בנוכחות שני הצדדים ואילו חלק נוסף בנוכחות אנשי המשיבה בלבד, כולל אנשי השירות. עיינתי בחומר, הצגתי שאלות וקיבלתי הסברים. עוד לפני הדיון, המציאה המשיבה לסנגור ארבע פרפראזות לגבי עניינים שונים שעלו בחקירותיהם של העותר ובן דודו. בעקבות הדיון השני החלטתי כי על המשיבה למסור פרפראזה נוספת ואכן הדבר נעשה.

5.

העיון בחומר החסוי וכן בחומר החקירה הגלוי וההסברים שקיבלתי על פי צד אחד שכנעוני כי אין מקום להיעתר לעתירה, למעט עניין הפרפראזה הנזכר. בחנתי את החומר על יסוד הפסיקה הידועה שקבעה כיצד תיערך הבדיקה ומהם המבחנים הנוהגים בנושא זה של חיסיון מטעמי ביטחון המדינה. מסקנתי היא, כי דרישות הביטחון וצרכי הביטחון גוברים במקרה זה. אף אין כל אפשרות להמציא רשימה מפורטת של החומר משום שבמקרה זה גם מסירת רשימה עשויה לפגוע באופן ממשי בצורכי הביטחון. ניתן לומר כי החומר הוא בעל רגישות גבוהה ביותר, על רקע נסיבות המקרה.

6.

העתירה נדחית.