בש"פ 490/09 עומר אבו סכות נ. מדינת ישראל

1.

בעוד יומיים, ביום 29.9.09, קבוע בפניי דיון בעתירה לגילוי ראיה. מועד הדיון נקבע לפני כחודש ימים. מחר הוא יום הכיפורים. היום הוגשה על ידי בא כוחו של העותר בקשה לדחות את הדיון. הטעם שניתן בבקשה היה, כי לבא כוחו של העותר קבוע ביום 29.9.09 דיון סיכומים בבית משפט השלום בירושלים יחד עם שלושה עורכי דין אחרים. בבקשה אף מצוין, כי באת כוחה של המשיבה הסכימה לבקשה לדחיית הדיון.

2.

היום הוא יום א' בשבוע. כאמור, היום הוא ערב יום הכיפורים. בקשת הדחייה הובאה בפני השופטת התורנית, השופטת מ' נאור, כנראה מתוך הנחה שאיני נמצא בבית המשפט. חברתי החליטה כי בקשת הדחייה תובא בפניי בשעה מוקדמת של יום 29.9.09 על מנת שאחליט בה. הואיל ואני נמצא היום בבית המשפט, אחליט עתה בבקשה.

3.

דין בקשת הדחייה להידחות. בא כוחו של העותר יודע על מועד הדיון זה כחודש ימים. הנני מניח, שאף הדיון המקביל בבית משפט השלום לא נקבע מהיום להיום. נמצאים אנו ביום הראשון בשבוע, ערב יום הכיפורים. בקשת הדחייה הוגשה אך היום. אין שום הסבר בבקשה מדוע הבקשה הוגשה היום, ממש ברגע האחרון. פרקליט אינו יכול לצפות שבנסיבות המתוארות ייעתר בית משפט לבקשת דחייה.

4.

הבקשה נדחית.