בש"פ 4922/20 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בפני בקשה שנייה להורות על הארכת מעצרו של המשיב, שהוא קטין, מעבר לששה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מיום 1.8.2020 ב-45 ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42757-12-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

2.

בתמצית יצוין כי ביום 17.12.2019 הוגש כתב אישום נגד המשיב, יליד שנת 2002, ונאשם נוסף (להלן ביחד: הנאשמים ) המייחס להם ביצוע בצוותא של עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 301א(א)(1) ו-301א(א)(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), וכן עבירות בנשק לפי סעיפים 144(א) ו-144(ב) לחוק העונשין. על-פי המתואר בכתב האישום, המנוח היה בקשר עם קרובת משפחתו של המשיב, למורת רוחם של בני המשפחה. על רקע זה, כך נטען, הנאשמים ביצעו את הרצח ביריות אקדח בעיבורה של עיר, תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם נוסף, אחיו של המנוח.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בסופו של דבר, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וזאת לאחר שנקבע בתסקירי שירות המבחן כי לא קיימת חלופה שיש בה כדי לאיין את מסוכנותו. מאז הוארך מעצרו של העורר פעם אחת ב-45 ימים, בהסכמתו (בש"פ 3461/20, השופט י' עמית ). כן יצוין, להשלמת התמונה, כי ערר שהגיש המשיב על ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים נדחה בבית משפט זה ביום 7.6.2020 (בש"פ 3144/20, השופט ע' גרוסקופף ).

4.

בבקשה הנוכחית להארכת מעצרו של המשיב פירטה המדינה כי בדיון שהתקיים ביום 28.6.2020 החלה שמיעת הראיות בתיק ונשמעה עדותו הראשית של אחי המנוח. בית המשפט המחוזי הודיע כי הוא נאלץ לבטל את מועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 9.7.2020, ונכון לעת הזו קבועים עשרה מועדי הוכחות לניהול המשפט, החל מיום 10.9.2020 ועד ליום 9.2.2021.

5.

המדינה מדגישה את מסוכנותו של המשיב, כפי שזו נלמדת מן העבירות המיוחסות לו, ומפנה לקביעתו של שירות המבחן כי לא ניתן להציע חלופת מעצר שתאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. המדינה טוענת כי נסיבות ביצוע העבירה מעידות על תכנון מוקפד, שיתוף פעולה בין המשיב לנאשם הנוסף ונחישות רבה להוציא לפועל את התוכנית הקטלנית. עוד טוענת המדינה כי קיים חשש ממשי ששחרורו של המשיב יוביל להימלטותו מאימת הדין, וזאת בין היתר לנוכח העונש הצפוי לו אם יורשע.

6.

הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 22.7.2020. המדינה הצביעה בו על החומרה המפליגה של העבירות המיוחסות למשיב, וממילא על כך שיש לתת משקל לכלל הנוהג בעבירות רצח. מנגד, באי-כוחו של המשיב הדגישו את הזהירות המיוחדת שננקטת ביחס למעצרם של קטינים, ואף הצביעו על החלטות שהורו על פיקוח אלקטרוני או חלופות מעצר ביחס למעצר מתמשך של קטינים בגין עבירות דומות. כן הוטעם כי המשפט צפוי להתמשך – בשים לב למועדי ההוכחות המתוכננים ובשל אופיין של הראיות (הנוגעות לשאלת הזיהוי), וכן כי המשיב נעדר עבר פלילי. הם הוסיפו וציינו כי יוכלו להציג פתרון ראוי ובטוח לפיקוח אלקטרוני, וכי חלק מן העיכובים נגרמו בשל התנהלותה של התביעה שהשתהתה בהעברת חומרי החקירה לידיהם.

7.

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן, פריסתם של מועדי ההוכחות שנקבעו מעוררת חשש להתמשכות המעצר, מבלי שיש טרוניה על בית המשפט המחוזי שעשה מאמץ בהקשר זה, והכול על רקע נסיבות התקופה. כמו כן, צודקים באי-כוחו של המשיב כי יש מקום לזהירות מיוחדת ביחס להארכת מעצר של קטין (ראו: בש"פ 3675/17 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 16 (23.5.2017); בש"פ 2983/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 11 (18.5.2020)).

8.

לצד זאת, כבר נקבע לא אחת כי קטינותו של הנאשם אינה פוטרת מהתייחסות למסוכנות הנשקפת ממנו לכאורה (ראו: בש"פ 970/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 6 (11.2.2020)). בענייננו, באיזון בין מכלול השיקולים אני סבורה כי בעת הזו – כאשר מדובר בהארכת מעצר שנייה – הכף נוטה לעבר היענות לבקשה, וזאת בשים לב לעבירות המיוחסות למשיב, הגם שאין מדובר בכלל בל יעבור (ראו והשוו: בש"פ 6185/19 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 33 (2.10.2019); בש"פ 1120/20 פרידריך נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (23.2.2020)). אין צריך לומר שבכל מקרה של הארכת מעצר עתידית נכון יהיה לבחון שמא יחול שינוי באיזון זה.

9.

עוד יש לומר את המובן מאליו – כי ככל שיתמשך המשפט, דרכם של באי-כוחו של המשיב תהיה פתוחה להגשת בקשה לעיון חוזר בהתאם להתפתחויות ולחלוף הזמן (ובכלל זה להעלות טענות שעניינן כרסום בראיות ככל שאלה יהיו רלוונטיות).

10.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 1.8.2020 בארבעים וחמישה ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 42757-12-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.