בש"פ 493/05 אברהם דייפני נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק דין שניתן ביום 9.9.04. הבקשה הוגשה ביום 16.1.05, יותר מ – 4 חודשים לאחר מתן פסק הדין. מתברר עוד, כי המבקש היה מיוצג במהלך הדיון בידי הסניגוריה הציבורית. עוד מתברר, כי פנה כבר בחודש נובמבר 2004 לבאי כוחו הנוכחיים. לא הובהר, בנסיבות אלה, מדוע הוגשה הבקשה לארכה רק עתה.

המדובר בעניין פלילי. לגבי סוג עניינים זה כבר נפסק, כי יש להחיל אמת מידה מקלה יחסית בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד (ראו בש"פ 822/99 שכטר נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 1). אין בכך כדי לגרוע מאמת המידה שנקבעה בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד – 1984, לפיה נדרש טעם מיוחד לצורך מתן ארכה להגשת בקשה לדיון נוסף. התיאור לעיל מצביע על השתהות לא מבוטלת בנקיטת ההליך, אשר ההסבר שניתן לה אינו מלא. עם זאת, בשים לב לכך שקיימות לכאורה שאלות ראויות לבירור, העשויות להשפיע על תוצאת ההליך ומידת העונש, מתקיים במקרה זה הגיונה של הלכת שכטר, וקיימת הצדקה להארכת המועד המבוקשת. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף תקובל לרישום.