בש"פ 4940/09 עו"ד יחיא עבדאללה נ. מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה. לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, מסקנתי היא כי אין להיעתר לבקשה. יודגש: פסק הדין בעניינו של המבקש ניתן במעמד המבקש, ביום 25.3.07. הבקשה דנן הוגשה ביום 11.6.09, כלומר באיחור של למעלה משנתיים ימים. מ דובר

באיחור ניכר ביותר והנטל להצדיקו – כבד הוא. כלום עמד המבקש בנטל זה? התשובה היא בשלילה. בבקשה מפורטות האשמות קשות כלפי באי-כוחו של המבקש בהליכים השונים. עם זאת, לבד מתצהירו של המבקש, לא באה כל ראיה בנדון ולא נתבקשה – וממילא לא באה – כל תגובה מטעמם של עורכי-דין אלו. בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום להאריך המועד מטעם זה וזאת מבלי לקבוע כל עמדה בטענות המבקש בנדון לגופן. בנוסף, טוען המבקש ללחצים כבדים שהופעלו עליו בהגעה להסדר הטיעון בעניינו. אולם גם לעניין זה לא הובא פירוט ותיעוד וודאי שלא עילה למתן ארכה להגשת ערעור באיחור כה ניכר, מבלי לפנות לכל הפחות לבית-משפט זה בבקשה למתן ארכה תוך המועד הקבוע בדין, או בסמוך לכך. כך, בייחוד שעה שהמבקש הינו עורך-דין. שילוב טעמים אלו מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.