בש"פ 4940-23 בש"פ 4940-23

1.לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' חזק) ב-עמ"ת 9545-06-23 מיום 19.6.2023, במסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום באשקלון (השופטת ד' משעלי ביטון) ב-מ"ת 30735-01-23 מיום 1.6.2023.

2.בתמצית יתואר, כי על פי עובדות כתב האישום, המונה חמישה אישומים, המבקש ניהל רשת להפצת סמים מסוכנים במרשתת וביצע על פני למעלה משנה 88 עסקאות סמים, במסגרתן מכר סמים מסוכנים מסוג קנבוס לחמישה אנשים, אחת מהם קטינה. העסקאות בוצעו בשיטות שונות כגון "מסירה ישירה מתחת לביתו ובקרבתו, הטמנה ברחבי העיר אשקלון, בארון חשמל, בשטיח בכניסה לביתו, בתיבת הדואר ומערום בלטות בקומת ביתו".

בגין האמור, למבקש יוחסו ריבוי עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; והסתייעות ברכב לעבור עבירה, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים, ובית משפט השלום קיבל את הבקשה. צוין, כי בעבירות סחר בסמים חלה עילת מעצר סטטוטורית מתוקף מסוכנות, לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; ונקבע כי במקרה דנן לא מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים שחרור לחלופת מעצר, גם לא לנוכח העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי לחובתו. כמו כן, נקבע כי מסוכנות המבקש היא "ברף הגבוה", בהתחשב בהיקף העבירות, התקופה הארוכה שלאורכה בוצעו, שיטות העבודה של המבקש וזמינות הסם עבורו. עוד צוין, כי שירות המבחן אמנם המליץ על חלופת מעצר אולם גם סבר כי קיים סיכון להתנהגות "פורצת גבולות" בעתיד.

4.המבקש הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך לאחר שנערך דיון במעמד הצדדים, הערר נמחק לבקשתו, תוך שצוין כי בכוונתו להגיש בקשה לעיון חוזר להעברתו לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני בתום הליך גישור שהתנהל בעניינו. בהמשך, בית משפט השלום דחה את הבקשה לעיון חוזר בציינו כי לא חל שינוי בנסיבות העניין המצדיק לחרוג מעילת המעצר הסטטוטורית החלה בעבירות שבהן הואשם, וכי לא ניתן להסתפק באיזוק אלקטרוני לנוכח מסוכנותו הרבה.

5.ערר שהגיש המבקש על החלטה זו – נדחה. בית המשפט המחוזי עמד בהחלטתו על כך שהמבקש ביצע לכאורה 88 עסקאות סמים, וציין כי הראיות העומדות נגדו הן "ברף הגבוה". כמו כן, נקבע כי ניתן ללמוד על מסוכנותו מכך שמכר סמים לקטינה. הודגש כי המבקש מכר סמים שקיבל באופן מוסדר בשל פציעתו וצוין כי "מדובר באדם שהפר אמון המערכת שמסרה בידיו את הסם לשימוש עצמי". עוד סבר בית המשפט, כי בנסיבות העניין ספק רב אם המפקחים המוצעים – סבו, סבתו ואמו של המבקש – יוכלו למנוע הישנות ביצוע עבירות.

6.מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי עניינו מעלה סוגיה משפטית עקרונית – האם בית המשפט רשאי לסטות מהמלצת שירות המבחן על שחרור לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני. בפרט, נטען כי הערכאות קמא שגו בכך שלא קיבלו את קביעת שירות המבחן כי חלופת המעצר המוצעת אצל בני משפחתו תאיין את מסוכנותו. עוד נטען, כי חלוף הזמן מתחילת מעצרו מהווה "שינוי נסיבות" המצדיק אף הוא את קבלת הבקשה; וכי לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, בכלל זאת היעדר עבר פלילי, כמו גם לעובדה שוויתר על זכותו לקבל קנאביס רפואי ואינו יכול להשיגו כעת.

7.דין הבקשה להידחות. בקשת רשות לערור על החלטה בעניין מעצר תינתן בצמצום ובמקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או בנסיבות המעלות חשש ממשי כי נגרם לו עיוות דין (בש"פ 7825/22 SU ZHANGJIAN נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (21.11.2022)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה ודי בכך כדי לדחותה.

8.למבקש מיוחסות עסקאות סמים רבות, מול גורמים שונים ובשיטות מגוונות – מעשים המקימים כאמור עילת מעצר סטטוטורית מתוקף חזקת מסוכנות. יודגש כי לא מדובר במי שמילא תפקיד שולי בעסקאות אלו, אלא במי שיזם ופעל באופן עצמאי, לאורך תקופה ארוכה ובעשרות מועדים, אשר הפעיל משתמש ייעודי ביישומון לטובת התקשרות עם הקונים והנחה אותם כיצד להעביר לו תשלומים כדי לא להיתפס. עוד הגדיל לעשות ומכר סמים מסוכנים לקטינה – לנוכח זאת, מסוכנותו ברורה.

אשר להמלצת שירות המבחן, כידוע, כשמה כן היא – המלצה בלבד. מדובר בכלי עזר שנועד לסייע לבית המשפט לבחון את שאלת מעצרו של נאשם והיא נשקלת לצד שיקולים נוספים (בש"פ 3357/22 מסארמה נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (30.5.2022)).

לאחר שהערכאות קמא בחנו את הראיות לכאורה העומדות לחובתו, את נסיבותיו האישיות ואת המלצת שירות המבחן, הוחלט שלא לשחררו לחלופת מעצר. לא מצאתי כל פגם המצדיק התערבות בהחלטה זו, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי".

9.סוף דבר: הבקשה נדחית.