בש"פ 4946/08 מוחמד אלקרעאן נ. מדינת ישראל

הודעתו של המבקש אינה מסירה את אי-הבהירות. עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.6.2008 – היא ההחלטה נשוא הערר – מלמדת כי בין התנאים שנקבעו לשחרור נכללו ערבות עצמית בסך של 50,000 ₪, והפקדת סכום מזומן של 20,000 ₪ על-ידי כל אחד משלושת הערבים. בית המשפט העליון, בהחלטתו מיום 6.6.2008, התערב בעניין אחד והורה כי הסכום המזומן שיפקיד כל אחד מהערבים יהא 10,000 ₪ (קרי, במצטבר, 30,000 ₪). בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.9.2010 דובר על סכום של 30,000 ₪ שהופקד כתנאי לשחרור, ונקבע כי מתוך סכום זה יוחזר כעת סכום של 20,000 ₪. על-פני הדברים מדובר ב- 30,000 ₪ שהופקדו על-ידי הערבים, שהרי אין בפניי כל החלטה שהורתה למבקש עצמו להפקיד סכום של 30,000 ₪ (או 20,000 ₪). לפיכך, ההודעה מיום 22.2.2011 אינה ברורה.

על בסיס הבקשה שלפניי אין בידי, לפיכך, ליתן הוראה להחזר הסכום.