בש"פ 4946/08 מוחמד אלקרעאן נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בירושלים באשמת ביצוען של מספר עבירות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שימוש ברכב ללא רשות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון וכניסה לישראל שלא כחוק.

העורר אינו מורשה לנהיגה, וחרף זאת, הוא נטל בתאריך 27.5.08 רכב של אחר, ללא רשות, והחל נוהג בו בבית-חנינא. שוטרים שהבחינו בו דרשו ממנו לעצור, אולם הוא נמלט בנסיעה מהירה. בהמשך, הוא נכנס לסמטה תוך שהוא מסכן את חייהם של ילדים ששחקו שם, עד שלבסוף נעצר ונמלט רגלית. שוטר שרדף אחרי העורר הצליח ללכוד אותו.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים, והורה על שחרורו בתנאים שונים, וביניהם הפקדת סכום של 20 אלף ש"ח על ידי כל אחד משלושת הערבים. הערר שבפני מופנה כנגד תנאי השחרור.

תנאי השחרור שבתיק זה נקבעו כדי להבטיח שהעורר יתייצב למשפטו, וככל שיורשע וייגזר לו עונש – גם שישא בו. העורר גר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, והחשש כי לא יתייצב למשפטו אינו מבוטל כלל ועיקר. עם זאת, נראה כי הערבים מתקשים להפקיד את הסכום בו חויבו, ועל כן סברתי כי נכון ללכת לקראתם קמעא, שהרי המטרה ששם בית המשפט המחוזי לנגד עיניו היתה להביא בסופו של יום לשחרור העורר ממעצר.

אני מעמיד אפוא את הסכום במזומן אותו יהיה חייב להפקיד כל אחד מהערבים על סך של 10,000 ש"ח. תנאי השחרור האחרים אותם קבע בית המשפט המחוזי, יוותרו על כנם.