בש"פ 4968/04 מדינת ישראל נ. בוריס סטוליארוב

שמיעת ההוכחות והטענות במשפטו של המשיב הסתיימה ביום 31.3.04 וטרם ניתנה הכרעת הדין בעניינו. מתברר כי המועד שנקבע למתן הכרעת הדין – 17.5.04 – נדחה מטעמי בית המשפט. שני מועדים נוספים שנקבעו להשמעת הכרעת הדין – 27.5.04 ו-31.5.04 נדחו אף הם, ככל הנראה, כיוון שהשופט שאמור היה ליתן את הכרעת הדין חלה.

בינתיים, ביום 31.5.04 חלפה הארכת המעצר הראשונה שניתנה בבית משפט זה בתום תשעה חודשים, וביום 31.5.04 הארכתי את מעצרו של המשיב ב-48 שעות בלבד, מתוך הנחה, בין היתר, כי בינתיים תינתן הכרעת הדין. אלמלא העובדה כי מדובר במשיב אשר העבירות המיוחסות לו – חמישה פרטי אישום של איומים וסחיטה באיומים וכן תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות – מלמדות לכאורה על מסוכנותו, ובהתחשב בכך שהעבירות נעברו לאחר שהמשיב שוחרר לחלופה במעצר בית בגין אישום בעבירות שוד שעדיין תלוי ועומד נגדו, הייתי מורה על שחרורו בהתחשב בגילו הצעיר, ובהתמשכות תקופת המעצר. אלא שהאישומים המיוחסים למשיב וכאמור, העובדה שבוצעו תוך הפרת האמון שניתן בו כששוחרר לביתו בתיק אחר, מלמדים כי אין כיום, ערב הכרעת הדין, חלופה מתאימה שתבטיח מפני שובו לסורו.

בנסיבות אלה, כאשר השמעת הכרעת הדין קבועה למחר 3.6.04, ואם יורשע, תהיה חובה לקבל תסקיר מבחן, אני נעתרת לבקשה להארכת המעצר למשך 30 ימים בלבד, שכן בקשת התביעה להארכת מעצר נוספת ל-90 ימים אינה מוצדקת. החלטה זו ניתנת בהנחה כי הכרעת הדין אכן תינתן במהלך השבוע הקרוב. אם לא כן, ניתן יהיה לעיין מחדש בהארכת המעצר.

ניתן בזה אפוא צו להארכת מעצרו של המשיב ב-30 ימים או עד למתן פסק דין, הכל לפי המוקדם.