פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4978/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מוחמד פאדול
בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף
62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"א באב התשע"ג (18.7.2013)
בשם המבקשת:
עו"ד עידית פרג'ון
בשם המשיב:
עו"ד מחמד ענאבסה; עו"ד סאלח עבאס
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצר שלישית של המשיב החל מיום 9.8.2013 בתשעים ימים או עד מתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 20495-05-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המועד המוקדם מביניהם.
על פי המתואר בכתב האישום המשיב עבד כמנקה בוילה שהושכרה לקיום אירועים. באחת הפעמים בהן נערכה בוילה מסיבה של תלמידי תיכון, הגיעה אחת ממשתתפות המסיבה (המתלוננת), בדרך שאינה ברורה, ליחידת דיור בוילה בה התגורר המשיב. המתלוננת, ששתתה לשכרה במהלך המסיבה, נשכבה בספה לצד המשיב. משהבחין כי היא שיכורה, הפשיט המשיב את המתלוננת והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שבא על סיפוקו. בעת שביצע את מעשיו אמרה המתלוננת למשיב "די תפסיק כואב לי".
בגין מעשיו לכאורה יוחסה למשיב עבירת אינוס, אך בשלב הסיכומים הודיעה המדינה כי תטען להרשעתו של המשיב בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, חלף עבירת האינוס. שלב הסיכומים הסתיים בתאריך 21.5.2013 וטרם נקבע מועד למתן הכרעת הדין.
2.
לצורך הכרעה בבקשה זו, די לומר כי נסיבות העבירה, גם על פי עמדת התביעה בסיכומה, מלמדות על מסוכנות של המשיב, זאת בנוסף לחזקה הסטטוטורית למסוכנות על פי סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק המעצרים. בהארכת המעצר הקודמת שניתנה על ידי חברי השופט ע' פוגלמן (בש"פ 3077/13) נותר פתח להגשת בקשה לעיון חוזר, ואולם עולה מטענות הצדדים כי המשיב לא הציע חלופה ראויה.
בנסיבות אלו וכאשר הפתח עודנו בנמצא, נראה כי יש מקום להתחשב בכך שהמשפט מתקרב לסיומו מבחינת הכרעת הדין, אך מהצד האחר לא ניתן להתעלם מכך שטרם נקבע מועד למתן הכרעת הדין חרף סיום שלב הסיכומים לפני כחודשיים. עוד יש לתת את הדעת לסעיף האשמה המיוחס למשיב על פי טענת המדינה בסיכומיה.
3.
בשקלול כל אלה, הנני מחליט להיענות חלקית לבקשה, באופן הבא: על בית המשפט המחוזי לקבוע מועד להכרעת הדין עד לסיום השבוע הראשון של חודש ספטמבר. אי קביעת מועד בהתאם תהווה בסיס לסניגור להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי. בכל מקרה, אין מקום כאמור להורות על הארכת מעצר מלאה של תשעים יום. יש לקוות כי הכרעת הדין תינתן בהקדם ואף לפני סיום הארכת המעצר שנקבעה במסגרת החלטה זו. כך או כך, המעצר מוארך עד לתאריך 10.10.2013, דהיינו לתקופה של 63 ימים מהמועד המבוקש להארכת המעצר או עד מתן פסק דין בעניינו של המשיב בתפ"ח 20495-05-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המועד המוקדם מביניהם.
ניתנה היום, י"ד באב התשע"ג (21.7.2013).
ש ו פ ט