בש"פ 4981-23 בש"פ 4981-23

1.לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לנוער (השופטת ה' רוזנברג שיינרט) ב-בע"ח 76061-05-23 מיום 13.6.2023, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לגילוי חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ).

2.בתמצית יצוין, כי נגד העורר הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של הריגה בנסיבות מעשה טרור; יידוי של אבן לעבר כלי תחבורה בנסיבות מחמירות בנסיבות מעשה טרור; וחבלה במזיד ברכב בנסיבות מעשה טרור. ראיה מרכזית נגד העורר היא חוות דעת של מעבדת דנ"א ביחס לדנ"א שנמצא על גבי אבן שהייתה בזירת האירוע מושא כתב האישום (להלן: חוות הדעת).

העורר הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון בחומרי חקירה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ. בעקבות הבקשה, המשיבה הסכימה להעביר לעורר חלק ניכר מהמבוקש, אולם בין הצדדים נותרה מחלוקת הטעונה הכרעה ביחס לבקשת העורר להעביר לידיו את נהלי מעבדת הדנ"א והמעבדה הביולוגית; "כל נוהל וכל ראיה" על תיקוף הכלים בהם נעשה שימוש במסגרת בדיקות המעבדה בעניינו; את המדגם המלא שעל בסיסו נקבעה הסטטיסטיקה בחוות הדעת (להלן: החומרים המבוקשים) וכל חומר הקשור אליו. בנוסף, מבקש העורר כי חומרים שהעבירה אליו המשיבה באופן שלדבריו אינו מאפשר את קריאתם, אלא באמצעות שימוש במכשיר ייעודי אשר אין ברשותו, יועברו לידיו בדרך אחרת.

3.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. נקבע, כי נהלי מעבדת דנ"א והמעבדה הביולוגית אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון העורר בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ וכי המסגרת המתאימה לדיון בבקשה היא סעיף 108 לחסד"פ, כך שהבקשה תישמע לגופה בפני ההרכב שדן בתיק. כך אף ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות הדעת. בתוך כך הודגש כי מדובר בהנחיות עבודה ובשיטת מחקר לעניין המדגם, שאינן מתייחסות באופן ספציפי לעניינו של העורר אלא מתייחסות באופן כללי לדרך עבודתן של מעבדות אלה וכי מאחר שהחומרים המבוקשים אינם נמצאים בידי התביעה, יש לבחון את השלכות העברתם על ידי צד שלישי לעומת התועלת שעשויה להימצא בהם להגנת העורר. נוסף על כך, נקבע כי הבקשה נוסחה "באופן כללי" ואינה מציגה טעם לחריגה מההלכה לפיה החומרים המבוקשים אינם בגדר "חומר חקירה". כן צוין כי יש יתרון בדיון בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, שכן מסגרת זו תאפשר למותב לקבל החלטה מושכלת יותר לקראת שמיעת עדויות אנשי המעבדה ובמהלכן נוכח בקיאותו בפרטי התיק.

טענות הצדדים בערר

4.לטענת העורר, החלטת בית המשפט המחוזי "מתעלמת" מחלק מבקשותיו, ובכלל זה מבקשתו לקבל כל נוהל וכל ראיה על תיקוף הכלים שנעשה בהם שימוש בבדיקות שנערכו בחקירתו, פרטים טכניים של קריאת הפרופיל הגנטי בעניינו וכל קריאה גנטית אחרת לרבות תיק העבודה המלא, וכן את המדגם המלא בעניין תדירות האללים באוכלוסייה בישראל וכל חומר הקשור אליו. נטען כי החומרים המבוקשים הם חומרי חקירה לכל דבר ועניין, חיוניים לבחינת מהימנות חוות הדעת ויש להעבירם לידי העורר בטרם תחל חקירת עדי התביעה. בנוסף, שב העורר על טענתו כי חלק מחומר החקירה הועבר אליו באופן שלא ניתן לקראו, אלא באמצעות מכשיר משטרתי שאינו מצוי בידיו, ועל כן יש להורות על העברתו בקבצי PDF או אקסל; כי העברת חומר חקירה מקצועי בעניין הדנ"א במהלך הדיון ,פגע בזכותו למשפט הוגן, שכן יש צורך ממשי בלמידת המידע ומשמעותו לפני מסירת העדות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעניין מובהק שבמומחיות, וכי דיון בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ יפגע בזכות העיון, הן מבחינת היקפה, הן מבחינת עיתוי גילוי החומר והן מבחינת זכות הערר אשר שמורה לעורר. לטענתו, אין באפשרותו לדייק או לפרט יותר באשר למסמכים להם הוא נדרש מאחר שהמדינה לא העבירה לידיעתו את פירוט המסמכים שבידיה.

5.מנגד, לטענת המשיבה, העורר קיבל לידיו את כל חומר החקירה העוסק בממצא הדנ"א בעניינו, בכלל זה תיק העבודה המלא ובו כל החומר הגולמי אשר שימש את הבודקים לשם עריכת חוות הדעת; בקשותיו הכלליות של העורר הן בבחינת "מסע דיג" שנועד להסית את הדיון המהותי; המסלול לבחינת דרישת העורר למסמכים הקשורים בנהלי מעבדת דנ"א והמעבדה הביולוגית, התיקוף ו"המדגם המלא" - אינם חומרים שנכנסים בגדרו של סעיף 74 אלא סעיף 108 לחסד"פ, וכן כי ניתן יהיה להבין את הצורך בחומר המבוקש ואת נחיצותו לבירור האשמה באופן המיטבי תוך כדי חקירת המומחים, כאשר ההרכב שמכיר את התיק יבחן את הבקשה בהסתמך על תשובותיו של המומחה בעדותו, וככל שיראה לנכון לקבל נתונים נוספים יכריע בבקשה לגופה. באשר לתיקוף המבוצע במעבדת המחלקה לזיהוי פלילי, טוענת המשיבה, כי מדובר בכלי עבודה פנימי של המעבדה, אשר תוצריו הועברו לעורר במסגרת תיק העבודה, וכך גם הועברו למבקש נתונים מספריים של קריאות האללים מכל המוצגים למעט אחד. בנוסף, בקשת העורר לקבל את קבצי ה- HID , אשר מופקים ממכשיר האפיון הגנטי, בפורמט שונה - אינה ישימה, שכן מדובר בקבצים אשר מופקים ממכשיר האפיון הגנטי באמצעות תוכנה מיוחדת לקריאת דנ"א פורנזי, המצויה ברשותם של מומחים פורנזיים, וככל שהעורר מעוניין לעשות בהם שימוש, הוא רשאי לפנות למומחה דנ"א פורנזי מטעמו, שבאפשרותו יהיה לפתוח את הקבצים שהועברו אליו.

6.בדיון שהתקיים בפניי ביום 6.9.23 ביקש בא-כוח העורר להציג טיעונים מפי מומחה מטעמו במעמד צד אחד, וטען כי לאופן ביצוע בדיקת הדנ"א השפעה מהותית על תוצאות חוות הדעת; הפנה לעדות המומחית מטעם המשיבה, ד"ר איה שפיצר, שלפיה הליך התיקוף של ערכות הבדיקה נעשה באמצעות בדיקה פנימית של המחלקה לזיהוי פלילי, וטען כי משכך יש להעביר לידי העורר כל חומר הרלוונטי לחקירה, לרבות הנחיות מעבדות מז"פ וכל כלי נוסף שבו נעשו הבדיקות, נהלי התיקוף, לרבות הוראות הפעלה, רשימת הבדיקות שאמורים לעשות ומה נעשה בפועל. נציגת מעבדת מז"פ ציינה כי המעבדה עובדת על פי שיטה שעברה תיקוף, כי הפרוטוקול פומבי וככל שלעורר שאלות הוא רשאי לשאול את המומחה במסגרת הדיון בבית המשפט.

המשיבה שבה על טענתה כי יש לדון בבקשה במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, ציינה כי תיק העבודה הגולמי לרבות מסקנות המומחים על בסיס תיק העבודה הועברו לעורר, אשר מבקש כעת חומרים כלליים והנחיות פנימיות בלי להסביר מה מבוקש ומדוע ותוך כדי הרחבת היריעה.

7.ביום 10.9.2023 הגיש העורר השלמת טיעון בכתב, בה שב וחזר על טענותיו כי מדובר בחומר חקירה מובהק שיש לגלותו במסגרת סעיף 74 לחסד"פ, כי בדיקות הדנ"א נעשו שלא על פי הכללים הראויים לעניין תיקוף הכלים ומדידת האללים, וכי המשיבה העבירה לידיו רק את תוצאות הליך התיקוף, שמהן לא ניתן ללמוד על נאותות ההליך עצמו. מלבד זאת, נטען, בין היתר, כי העברת החומרים המבוקשים באופן שלא ניתן לקראם ללא מכשיר ייעודי, מפרה את חובת הגילוי של המשיבה, וכי בניגוד לטענתה, ניתן להעביר נתונים מהמדגם הסטטיסטי מבלי לחשוף את זהות הנבדקים. לשיטת העורר, תוכן מאגר הנתונים הממשלתי הוא "חומר חקירה מובהק הקשור בטבורו ללב המשפט ולסוגיית הדנ"א, שכן החישוב של תדירות אללים על בסיס המאגר הוא הבסיס לחוות הדעת של הדנ"א".

8.המשיבה בתשובתה שבה על טענתה כי המסלול המתאים לדיון בבקשה הוא במסגרת סעיף 108 לחסד"פ וטענותיו של העורר הן כלליות בעיקרן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי; לשיטתה מאחר שעל פי הפסיקה החומרים המבוקשים אינם בגדר "חומר חקירה", אינם נמצאים בידיה ומתעוררות סוגיות של חיסיון וצנעת הפרט - יש ליתן עדיפות לבחינת הבקשה לפי סעיף זה. בנוסף, הפניותיו של העורר במהלך הדיון בעל-פה לעדות המומחית ד"ר שפיצר, ובקשתו להעלות טענות חדשות, מצביעה על כך שהמקום לבירור הטענות במישור המקצועי הוא בפני ההרכב שדן בתיק העיקרי. באשר לבקשת העורר להציג טיעונים באופן חסוי מפי המומחה מטעמו, הרי שמדובר בטענה חדשה אשר הוגשה פעמיים לבית המשפט המחוזי, ומכאן שאין מקומה להתברר לראשונה במסגרת זו. בנוסף, המעבדה עובדת עם ערכה מסחרית מוכרת שנעשה בה שימוש נרחב במעבדות פורנזיות בעולם, כל הראיות והנתונים בחוות הדעת מצויים בתיק העבודה ובקבצים אשר הועברו לעורר, וככל שלא מצוי מסמך מסוים הקשור בנתונים המספריים של קריאות האללים - העורר יוכל לקבלו.

דיון והכרעה

9.דין הבקשה להידחות.

10.הסוגיה המרכזית אשר עולה מהערר היא האם בקשת העורר לחומרי חקירה נכנסת לגדרו של סעיף 74 או סעיף 108 לחסד"פ.

11.סעיף 74(א)(1) לחסד"פ קובע כי "רשאים הנאשם וסנגורו [...] לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה [...]". בפסיקה אומץ מבחן גמיש לקביעת המושג "חומר חקירה", אשר במסגרתו כל מקרה נבחן לגופו לפי מידת הרלוונטיות והזיקה של החומר המבוקש לאישום. כמו כן, נקבע כי יש להעניק למושג זה פרשנות מרחיבה, כך שיכלול גם חומר הקשור "לפריפריה של האישום" (בש"פ 9287/20 אלוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (14.1.2021) (להלן: עניין אלוביץ)).

יחד עם זאת, נקבע כי אין לקבל בקשות כלליות וספקולטיביות הנעשות מתוך תקווה שיימצא דבר מה שיוכל לסייע לעורר (ראו למשל: בש"פ 2886/16 גובראן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (11.5.2016)). כן נקבע כי כאשר מסירת חומר מסוים עלולה לפגוע באינטרסים מוגנים אחרים, יש לאזן בין פגיעה זו לבין התועלת שתצמח מהחומר להגנת הנאשם – ככל שהתועלת שבהעברת החומר לנאשם מצומצמת יותר, תינתן עדיפות לאינטרסים המוגנים הנפגעים ממנה (עניין אלוביץ, פסקה 13).

12.בית משפט זה, אשר נדרש בעבר לסוגיה זו בעניינים אחרים, קבע, כי ללא הצדקה מתאימה, הנחיות ונהלי מעבדות המחלקה לזיהוי פלילי, מעבדת דנ"א והמעבדה הביולוגית, אינם בגדר חומרי חקירה שיש להעבירם לעיון ההגנה בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, ויש לדון בבקשה לקבלתם במסגרת סעיף 108 לחסד"פ, כך שהיא תשמע לגופה בפני ההרכב שדן בתיק העיקרי (בש"פ 6717/12 מדינת ישראל נ' אהרון, פסקה 14 (18.12.2012) ). כך גם ביחס לשיטת המחקר העומדת בבסיס החישוב הסטטיסטי שצורף לחוות דעת הדנ"א, שכן מדובר בהנחיות כלליות אשר אינן מייחסות לתיק זה או אחר. עוד נקבע, כי "תרשומות פנימיות" לא יועברו, ככלל, לעיונו של נאשם, אלא במקרים שבהם הן עשויות ללמד על נתונים אשר לא הועמדו לעיון הנאשם קודם לכן, וזאת על מנת להימנע מפגיעה מיותרת בפעילותן השוטפת של רשויות התביעה (שם, פסקה 14).

13.בערר שלפניי, לא הוכח בענייננו קיומן של נסיבות המצדיקות את שינוי ההלכה שנקבעה בעניין זה. העורר מבקש לקבל לידיו, כאמור, "כל נוהל וכל ראיה" על תיקוף הכלים שנעשה בהם שימוש בבדיקות שנערכו בעניינו כאשר בא-כוחו שב וחוזר על בקשותיו לקבלת 'חומרי חקירה' פעם אחר פעם, בניסיון לקבל החלטה אשר שונה מההלכה. יצוין כי גם על פי העולה מהגדרת המבוקש בלבד, ניתן ללמוד על הכוללניות של הבקשה ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות. למרות האמור פניתי לבחון את הבקשה לגופה.

14.כפי שעולה מעמדת המשיבה, מדובר בנהלי/הנחיות עבודה פנימיים, אשר אינם יוצרים "סטנדרט" לבדיקה ראויה אלא משמשים לנוחותם של עובדי המעבדות והעורר לא הצביע על טעם המצדיק את העברת הנהלים המבוקשים לטובת הגנתו. לנוכח האמור, ובשים לב להלכה כי תרשומות פנימיות אינן מהוות ככלל "חומר חקירה", אין לאפשר לעורר לעיין בנהלים המבוקשים מכוח סעיף 74 לחסד"פ.

15.הליך התיקוף, כפי שפורט, מבוצע לפי פרוטוקולים פומביים חיצוניים הזמינים לכל, על כן, ככל שלעורר יש השגות כלפי הליך תיקוף הכלים והשימוש שנעשה בהם, באפשרותו לבוחנם בעזרת מומחה אשר ישווה את תוצאות התיקוף למול פרוטוקולי התיקוף הפומביים. זאת ועוד, העורר אף לא העלה כל פגם קונקרטי שנפל בעבודת המעבדות. בהקשר זה יצוין כי אין לקבל את בקשתו, אשר הועלתה לראשונה בדיון בבית משפט זה, להציג לבית המשפט חומר חסוי נוסף במעמד צד אחד. ככל שלעורר יש טענות נוספות אשר לא הובאו לפני בית המשפט המחוזי או בהודעת הערר – אין זו המסגרת לבררן.

16.דינן של טענות העורר אף ביחס לקבלת נתוני המדגם הסטטיסטי, להידחות. זאת, מחמת פגיעה בפרטיות הנבדקים שפרטיהם מצויים במאגר, ומאחר שלעורר הועברה טבלת שכיחויות של אללים באוכלוסייה הכללית, אשר באפשרותו להסתמך עליה בעת חקירת מומחי התביעה. בשים לב לתגובת המשיבה לפיה ככל שלא מצוי מסמך מסוים בתיק החקירה הכולל את הנתונים והראיות ושהועבר בשלמותו לעורר, וככל שלא מצוי מסמך מסוים הקשור נתונים המספריים של קריאות האללים - העורר יוכל לקבלו, אני דוחה גם את הטענות בעניין זה. כמו כן, מאחר שלפי הנטען יש קושי טכני בהעברת קבצי האיפיון הגנטי שהעורר קיבל בפורמט ייעודי, אך העורר רשאי לפנות למומחה דנ"א פורנזי מטעמו, שבאפשרותו יהיה לפתוח את הקבצים שהועברו אליו - טענות העורר במישור זה נדחות אף הן.

17.כפי שהובהר בבית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ, מותב שידון בתיק העיקרי בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ, להבדיל מדיון בבקשה בגדרו של סעיף 74 לחסד"פ, בפני שופט שאינו דן בהליך העיקרי, יוכל לתת החלטה מושכלת יותר, לקראת שמיעת עדויות אנשי המעבדה ובמהלכן ותוך כדי חקירת המומחים, נוכח בקיאותו בפרטי התיק, וכן יוכל להעריך בצורה מיטבית את הרלוונטיות של החומר להגנת הנאשם ואת משקלו, מה גם שבמידת הצורך יוכל המותב להורות על העברת חומרים נוספים לעיון ההגנה.

18.למותר לציין כי לעורר שמורה האפשרות לברר את הדרוש לו באמצעות חקירת עדי התביעה, וככל שיהיה בכך צורך, להגיש בקשה למותב הדן בתיק העיקרי לעיין בחומרים המבוקשים לפי סעיף 108 לחסד"פ.

19.סיכומו של דבר, הערר נדחה.