פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4984/03
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
אהרון מלול
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע,
מיום 2.6.03, בת"פ 8101/03, שניתנה על-ידי כבוד
השופט ב' אזולאי
תאריך הישיבה: י"ב בסיון
התשס"ג (12.6.03)
בשם העורר: עו"ד אורי
בן-נתן
בשם המשיבה: עו"ד גלי
פילובסקי
החלטה
בחיפוש שנערך בחדר בבית מלון בו התארחו העורר ואחיו, ניסים מלול, תפסו שוטרים סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ-36 גרם, וכן 423 כדורי MDMA . לעורר יוחסה עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, והוא נעצר עד תום ההליכים, לאחר שבית המשפט המחוזי מצא כי עומדת נגדו תשתית של ראיות לכאורה, ואלו מקימות חזקת מסוכנות שלא נסתרה.
העורר הודה כי חלק מהסם, חשיש במשקל 3.8 גרם, הוא שלו, ומאידך הכחיש כל זיקה או ידיעה ביחס לסם הנוסף שנתפס בחדר. כאן המקום להבהיר, כי גלולות ה-
MDMA היו נתונות באריזת ניילון, אשר היא עצמה היתה מונחת בתוך שקית, ואין מחלוקת כי אותה שקית שימשה לאריזת נעליים אותן רכש העורר, ימים ספורים לפני עריכת החיפוש. לכאורה, את הראיה הזו ניתן לזקוף לחובת העורר, והחשד כלפיו מתחזק לנוכח דברים שאמר לאחיו במהלך עימות שנערך ביניהם, דברים מהם משתמעת נימה של הדחה ("תעמוד על שלך"). לחובת העורר אפשר שתעמוד גם עדותו של אחד השוטרים, אשר טען כי בעת ששוחח עם ניסים מלול, הציע האחרון לזמן את העורר כדי שיסביר מהו מקור הסם.
מארג זה של ראיות יתכן שיוביל להרשעת העורר, אך בשלב זה של ההליכים מצווה בית המשפט לתת את הדעת גם על ראיות נוספות, אשר תומכות לכאורה בטענת החפות של העורר. כוונתי בראש ובראשונה להודאתו של ניסים מלול במשפטו, שהגלולות והסם האחר שנתפס בחדר (למעט זה בו הודה העורר), הוא שלו. לא מן הנמנע כי ניסים נטל על עצמו את האחריות למעשה הפלילי במטרה לפטור את אחיו מהרשעה ועונש, ואת התעלומה הזו ניתן היה לפענח, הואיל והעורר טען שלא בא במגע כל שהוא עם אריזת הסם. במצב זה, כל שנדרש מהחוקרים היה לנסות לאתר טביעות אצבע על אריזת הסם, ולהשוותן לטביעות אצבעותיו של העורר, ובדרך זו היו החוקרים מאמתים או מפריכים את טענת החפות. אך מטעמים לא ברורים בדיקה זו לא נערכה, וכך הוחמצה הזדמנות להביא לבית המשפט ראייה שהיתה עשויה לסייע בחקר האמת.
מחדל זה של החוקרים והודאתו של ניסים מלול, יש בהם כדי ליצור ספק באשר לסיכויי הרשעתו של העורר, ועל כן, ובטרם תישלל חירותו, מוטב שמערכת ראיותיה של המשיבה תיבדק על ידי הערכאה הראשונה במסגרת הדיון בכתב האישום לגופו. מכאן התוצאה, שאני מחליט לקבל את הערר, והעורר ישוחרר ממעצרו בתנאים אלה:
א.
יחתום על ערבות עצמית וימציא ערבות צד ג' בסכום של 10,000 ₪ כל אחת.
ב.
יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 5,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.
ג.
יוצא צו לעיכוב יציאתו של העורר מן הארץ ואם יש בידו דרכון הוא יופקד בבית המשפט.
ניתנה היום, י"ב בסיון תשס"ג (12.6.03).
ש
ו פ ט