פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בש"פ 500/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר:
אופיר אזולאי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 7.1.03 בב"ש 93412/02, שניתנה על-ידי כבוד השופט ש' טימן
תאריך הישיבה: ח' באדר ב
תשס"ג (12.3.03)
בשם העורר: עו"ד מאיר
מורגנשטרן
בשם המשיבה: עו"ד אלון
אינפלד
מטעם שירות-המבחן למבוגרים: גב'
רבקה פרייברג
החלטה
העורר, שהואשם בעבירות מרמה, שוחרר בתנאים מגבילים, לרבות מעצר-בית. כעבור מספר חודשים הפר העורר את תנאי שחרורו, יצא את ביתו ואף הסתבך בתקיפת שוטרים, שהבחינו בו וביקשו לעוצרו.
הוגש נגדו, איפוא, כתב-אישום נוסף ולבקשת המדינה, הורה בית-משפט השלום ברמלה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו. עררו לבית-המשפט המחוזי התקבל, והוא שוחרר שנית למעצר-בית.
בערר שבפנַי, מבקש הוא – תוך הסתמכות על תסקיר שירות-המבחן – להקל בתנאי השחרור, כך שיתאפשר לו לעבוד במפעל שבבעלות דודו, ובפיקוח הדוד. המדינה סבורה, כי לנוכח התנהגותו לא ניתן לסמוך עליו. אלא, ששירות-המבחן התרשם אחרת ומהתסקיר – החיובי מאד – עולה, כי ניתן להקל בתנאים.
כשלעצמי אני סבורה, כי ראוי, בעקרון, לשקול מעת-לעת המשך מעצר-בית, בפרט כזה הנמשך למרבה הצער חודשים ארוכים, וככל האפשר, אם הדבר לא יסכן את הציבור, אף להקל בתנאי-המעצר.
במקרה שלפנינו, העורר נתון במעצר-בית זה שבעה חודשים וזוהי תקופה ממושכת.
אני מקבלת איפוא את המלצת שירות-המבחן.
הערר מתקבל, והעורר יהיה רשאי לשהות במפעל בין השעות 07:00 בבוקר לבין 19:00 בערב, בפיקוח צמוד של דודיו – מאיר ואשר רביבו.
שאר התנאים, שנקבעו על-ידי בית-המשפט המחוזי, יישארו בעינם.
ניתנה היום, ח' באדר ב תשס"ג
(12.3.03).
ש
ו פ ט ת