בש"פ 5001/10 מדינת ישראל נ. נתן לייזרזון

בכתב אישום שהוגש נגד המשיב בחודש ינואר 2008 נטען, כי בינו לבין איגור מיקאוטדזה (להלן: איגור) נתגלע סכסוך על רקע תקליטורים שהשאיל לו. במהלך מפגש שהתקיים בין השניים בתאריך 21.1.08, תקף המשיב את איגור באגרופיו ובעט בו בראשו, ולאחר מכן דקר אותו עם סכין בפניו ובגבו. באותו יום ממש שוחח המשיב עם אייל פרץ, מעסיקו לשעבר, ואיים לפגוע גם בו. בפגישה שנקבעה בין השניים, נעצר המשיב. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין שלא כדין. נוכח חומרתן של העבירות ועברו הפלילי של המשיב, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד תום ההליכים.

כאמור, כתב האישום הוגש לבית המשפט לפני למעלה משנתיים, ומתוך הבקשה שבפני והנספחים שצורפו לה, עולה כי לפתחו של המשיב רובץ נטל האשם לשיהוי הניכר בסיום משפטו. אותו שיהוי נבע, בין היתר, מחלופי סנגורים שאת שניים מהם תקף המשיב, עד שלבסוף הוחלט לשחרר את הסנגוריה הציבורית מלייצגו. כאן המקום להוסיף, כי במהלך הדיון בפני טען המשיב כי סנגוריו עשו יד אחת עם התביעה, ובלשונו "מכרו אותו". מאז מנהל המשיב את הגנתו בעצמו, והוא דרש לזמן לעדות עדי תביעה שכבר נשמעו, והודיע כי ככל שהדבר לא יינתן לו הוא לא יביא עדים להגנתו. בעקבות כך הגישה המשיבה את סיכומיה בכתב, ברם, נראה כי המשיב נמלך בדעתו, ובניגוד לעבר הודיע כי הוא מתכוון להעיד ואף לזמן עדים מטעמו. ככל שיעשה זאת, הליכים אלה עתידים להתקיים במהלך חודש ספטמבר 2010.

הנה כי כן, משפטו של המשיב נמשך זמן רב, רב מדי, אולם גם נהיר לכל כי לולא הדרך בה בחר לנהל את הגנתו, ניתן היה לסיים את המשפט זה מכבר. כך או כך, נראה כי סכנתו של המשיב לא הועמה עם חלוף הזמן, וקיים קושי ניכר לאתר חלופה אשר תאיין אותה. בנסיבות אלו כל שנותר הוא לקוות כי בית המשפט המחוזי ימצא את הדרך לסיים את ההליכים בפניו במועד מוקדם ככל הניתן, ולפיכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 19.7.10, או עד למתן פסק-הדין בת.פ.8020/07 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.