החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 5014/01 מדינת ישראל נ. דני וזאנה

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · מעצר עד תום ההליכים ומשך מעצר לפי סעיף 62בקשת המדינה להורות על מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), לאחר חלוף תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשת המדינה להורות על המשך מעצרו של המשיב לאחר חלוף תשעת החודשים הקבועים בחוק. למרות שהמשיב הסכים לכך במסגרת הסכם עם המדינה לשמש עד מטעמה, שינה הוא את דעתו, ולא נמצאה עילה להמשך מעצרו. המשיב שוחרר למעצר בית מלא בבית אמו בכפוף לערבויות ולהתייצבות בתחנת המשטרה.

העובדות

המדינה ביקשה להורות על מעצר המשיב לאחר שחלפו תשעה חודשים מאז הגשת כתב אישום נגדו בבית משפט השלום בתל אביב, בגין עבירות רכוש והפרת הוראה חוקית. המשיב נתן הסכמתו להמשך מעצרו מכוח הסכם עם המדינה שלפיו ישמש עד מטעמה. המשיב שינה את דעתו וביקש לשחררו ממעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להמשיך להחזיק בעצור במעצר לאחר חלוף תשעת החודשים הקבועים בסעיף 61 לחוק, כאשר המשיב הסכים לכך במסגרת הסכם עם המדינה?
  2. 2.האם יש להורות על שחרור המשיב למעצר בית כאשר הוא חדל להסכים להמשך מעצרו ומבקש לחדול משיתוף הפעולה עם המדינה?

הלכות

  1. 1

    כאשר אין עילה להמשך החזקת העצור במעצר לאחר חלוף תשעת החודשים, יש לדחות את בקשת המדינה ולשחרר את העצור לתנאי מעצר בית, גם כאשר הסכמתו הראשונית להמשך המעצר ניתנה במסגרת הסכם עם המדינה.

    ״בנסיבות אלה, לא נותר לי אלא לפעול על פי מצוות המחוקק, וכאמור, אין עילה להוסיף ולהחזיק את המשיב במעצר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • סעיף 62
  • סעיף 61
  • מעצר בית
  • ערבות עצמית
  • בקשת המדינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

5014/01 - א'

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת

:

מדינת

ישראל

נגד

המשיב

:

דני

וזאנה

בקשה

להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

לפי

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות

אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-

תאריך

הישיבה: כ' בתמוז תשס"א (11.7.01)

בשם

המבקשת: עו"ד אריה פטר

בשם

המשיב: עו"ד עמי קובו (סניגוריה

ציבורית)

החלטה

בבקשה שבפני עותרת המדינה להורות על מעצרו של המשיב, דני וזאנה, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-. בקשה זו הוגשה משחלפו 9 חודשים מאז הוגש נגד המשיב כתב אישום בבית משפט השלום בתל אביב, בו יוחסו לו עבירות רכוש והפרתה של הוראה חוקית.

לכל נהיר, שעבירות מהסוג הזה ספק אם היו מצדיקות מעצר עד תום ההליכים, ומקל וחומר שאין בהם כדי להצדיק מעצר מעבר לתשעת החודשים הקבועים בסעיף 61 לחוק המעצרים. אלא שהיה זה המשיב עצמו שנתן את הסכמתו לכך, וזאת מכוח הסכם עליו חתם עם המדינה, על פיו הוא אמור לשמש כעד מטעמה נגד אחרים.

נראה שהמשיב שינה בינתיים את דעתו, ואף שהוא מוכן ככל הנראה להעיד בפרשה האחרת, הוא מבקש שמעצרו יופסק.

בנסיבות אלה, לא נותר לי אלא לפעול על פי מצוות המחוקק, וכאמור, אין עילה להוסיף ולהחזיק את המשיב במעצר. לפיכך, בקשת המדינה נדחית, והמשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית אימו בבני ברק. המשיב ואימו יחתמו על ערבות עצמית בסך של 10,000 ש"ח כל אחד, והמשיב יתייצב בתחנת המשטרה הקרובה לבית אימו, פעמיים בשבוע, עד השעה 13:00.

כמו כן יהיה רשאי המשיב לצאת מבית אימו לצורך עריכתן של בדיקות במוסד "רמות יהודה" בבית שמש, על מנת שתיבחן התאמתו ליטול חלק בתהליך גמילה. המשיב יהיה רשאי לצאת מביתו גם על מנת לקבל טיפול רפואי אחר.

חתימתו של המשיב על ערבות עצמית תעשה היום בבית משפט זה, ובאשר לערבותה של אימו, זו תיחתם תוך 48 שעות בבית משפט השלום בתל אביב.

ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"א (11.7.01).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר אין עילה להמשך החזקת העצור במעצר לאחר חלוף תשעת החודשים, יש לדחות את בקשת המדינה ולשחרר את העצור לתנאי מעצר בית, גם כאשר הסכמתו הראשונית להמשך המעצר ניתנה במסגרת הסכם עם המדינה.