פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
5046/15
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
שלום מאיר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להעברת מקום דיון מיום 20.7.2015
בשם המבקש:
עו"ד חן הולנדר; עו"ד דודו עמר
בשם המשיבה:
עו"ד יוסף (ג'ואי) אש
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ) , להעברת מקום דיון ב-ת"פ 47872-03-15, מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבית המשפט המחוזי בירושלים.
2.
במסגרת התיק נושא הבקשה הוגש נגד המבקש ונגד אדם נוסף כתב אישום רחב היקף לבית המשפט המחוזי, המייחס להם בין היתר עבירות כלכליות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. במקביל לכך, ובקשר עם אותה פרשה (להלן: הפרשה ) , הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד 36 נאשמים נוספים – שישה תושבי מזרח ירושלים והיתר "חברות קש" (ת"פ 47762-03-15) (להלן: התיק הנוסף ). בישיבה הראשונה שהתקיימה בתיק הנוסף ביום 1.4.2015, העלה כבוד סגן הנשיאה ג' קרא בפני הצדדים את שאלת קיומה של הסמכות המקומית. בהמשך לכך, ולאחר שהצדדים בתיק הנוסף טענו בעניין, ביום 19.5.2015 קבע סגן הנשיאה קרא :
"הזיקה המקומית היחידה העולה מכתב האישום גופו היא לירושלים ושם גם מצוי מקום מגוריהם של כל הנאשמים כולם. בהינתן נתונים מובהקים אלו, ובהעדר נתונים אחרים כלשהם בכתב האישום, וכפי שעמדתי בהרחבה לעיל, לא ראיתי מנוס מלקבוע כי כתב האישום אינו מגלה קיומה של סמכות מקומית לבית המשפט בת"א וכי יש להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי בירושלים." (להלן: ההחלטה בתיק הנוסף ) .
בהמשך לכך, ובהסתמך על ההחלטה בתיק הנוסף , ביום 16.6.2015 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב "בקשה דחופה להעברת מקום הדיון". המבקש טען כי הסמכות המקומית בתיק נושא הבקשה נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמהלך הדיון ביום 7.7.2015 הוסיף והבהיר כי למרות שכתובתו הרשומה היא בתל אביב – הוא מתגורר במעלה אדומים. בתום הדיון נדחתה הבקשה בהחלטת כבוד השופט ב' שגיא , תוך שנקבע כדלקמן:
"על פניו, נראה כי הבקשה שלפניי מתיישבת עם החלטתו של כבוד השופט קרא [ההחלטה בתיק הנוסף-ע'ב'] . יחד עם זאת, קיים שוני במסד הנתונים, ושוני זה מוביל לטעמי לתוצאה אחרת. בענייננו, כתובתו הרשומה של נאשם 1 [המבקש-ע'ב'] היא כתובת "תל-אביבית", ואף אם מדובר בנאשם אשר "מתנער" מכתובתו הרשומה, הרי שיש בה כדי להקנות לבית המשפט בתל-אביב את הסמכות המקומית הנדרשת, בהתאם לסעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב – 1982)."
3.
ביום 20.7.2015 הוגשה הבקשה שלפניי. נטען, כי לנוכח ההחלטה בתיק הנוסף, קבלת הבקשה תאפשר את ריכוז בירור העובדות בפרשה כולה (הכוללת כתבי אישום שונים) "תחת קורת בית משפט אחד". עוד טען המבקש כי על אף שכתובתו הרשומה היא בתל אביב, הוא מתגורר במעלה אדומים; ילדיו לומדים בבתי ספר במעלה אדומים; כל קרוביו מתגוררים באזור ירושלים; וכן הפעילות שבגינה הוגש נגדו כתב האישום בוצעה, לכאורה, בעיר ירושלים. על כן, כך נטען, שיקולי נוחות ויעילות מורים כי התיק יישמע בירושלים.
לעמדת המשיבה דין הבקשה להידחות. לטענתה כתבי האישום בפרשה כולה הופרדו מאחר שהמבקש ומעורבים נוספים צפויים לשמש כעדי תביעה בעניינם של נאשמים אחרים בפרשה. עוד צוין, כי נכון להיום המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר בגין הרשעה קודמת, כאשר התאריך הצפוי לשחרורו ממאסר הוא 28.1.2018. משכך טעמי הנוחות שהעלה לקיום הדיון בקרבת מקום מגוריו – אינם מצדיקים את העברת מקום הדיון בהתאם למאזן הנוחות.
יצוין כי במסגרת החלטתי מיום 20.7.2015 הוריתי למבקש להמציא את עמדת השופט שהתיק קבוע לפניו להעברת מקום הדיון. זאת בהתאם לסעיף 78(א) לחוק ומשהתקיימה הקראה והחל הדיון בתיק נושא הבקשה. חרף האמור, וככל הנראה בשגגה, ביום 21.7.2015 המציא המבקש לבית משפט זה את החלטת השופט שגיא
שניתנה זה מכבר ו הובאה לעיל.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לעמדתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב להעברת מקום הדיון בהתאם לסעיף 78(א) לחוק.
ראשית, באשר לטענת המבקש בדבר בירור ההליכים בפרשה כולה תחת בית משפט אחד – אמנם המבקש אינו נוקט במפורש בלשון "איחוד הדיון", אך נראה כי לכך הוא מכוון (ראו: סעיפים 16 ו-17 לבקשה). אלא שעל מנת לאחד דיון בהליכים פליליים המתנהלים במחוזות שיפוט שונים, יש לפעול בשני שלבים: השלב הראשון, העברתו של אחד ההליכים לבית המשפט שבו מתנהל ההליך האחר (בהתאם לסעיף 78(א) לחוק); השלב השני, וככל שבקשת העברה התקבלה, יש לפעול לאיחוד הדיון בהליכים התלויים ועומדים על ידי הגשת בקשה מתאימה לערכאה הדיונית שבפניה מתבררים שני ההליכים (בהתאם לסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בנוסף לכך, במסגרת הבקשה להעברת מקום דיון 'בשלב הראשון' – "אין להכריע באופן נחרץ אם יש מקום לאחד את הדיון בהליכים. די בכך שתוצג תשתית עובדתית לכאורית המלמדת כי קיים סיכוי שהערכאה הדיונית תיעתר לבקשת האיחוד" (בש"פ 3869/13 נבון נ' מנירב , פסקה 3 (3.7.2013)). בענייננו, מלבד טענה בעלמא כי שיקולי נוחות ויעילות מורים כי עניינו יישמע בבית המשפט בירושלים, המבקש לא נימק מדוע יש לשיטתו לברר את העובדות בפרשה "תחת קורת גג אחת"; ולא הוצגה תשתית עובדתית לכאורית לכך שהערכאה הדיונית אכן תיעתר לבקשת האיחוד. לכך יש להוסיף, כי כפי שטענה המשיבה, כתבי האישום בפרשה הופרדו מלכתחילה מתוך כוונה כי המבקש ומעורבים נוספים ישמשו כעדי תביעה בעניינם של נאשמים אחרים בפרשה; ולראיה, ברשימת עדי התביעה בתיק הנוסף נכלל גם המבקש.
שנית, לעניין טענת המבקש כי חרף העובדה כי כתובתו רשומה בתל אביב הוא מתגורר בפועל במעלה אדומים – תחילה יוער, כי העורר לא ציין שהוא אסיר המרצה כעת עונש מאסר בגין הרשעה קודמת ואינו צפוי להשתחרר במועד קרוב. ברי כי מדובר במידע מהותי לצורך הכרעה בבקשה, והתנהלות זו של המבקש כשלעצמה מצדיקה את דחיית הבקשה (והשוו: בש"א 9959/07 מזרחי נ' ביבי (8.1.2008)). מכל מקום, בנסיבות אלה, מקום מגוריו של המבקש – בתל אביב או במעלה אדומים – אינו משנה לעניין מאזן הנוחות בין הצדדים, ועל כן אף מטעם זה דין הבקשה להידחות .
5.
התוצאה היא שהבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב
באב התשע"ה (28.7.2015).
ש ו פ ט ת